חקיקת האקספרס לפני היציאה לפגרה, המהומה וההתחמקות: מליאת הכנסת אישרה אתמול את חוק הפטור ממעצר למשתמטים חרדים בקריאה שנייה ושלישית. במהלך ההצבעה פרצה מהומה שנמשכה לאורך ההצבעה השמית. חברי הכנסת יולי אדלשטיין ודן אילוז מהליכוד הצביעו נגד החוק, כמו גם משה סולומון ושרן השכל. מיכל וולדיגר ואופיר סופר מהציונות הדתית נעדרו מההצבעה.
כשהסתיימו המהומה וההצבעה התברר: 58 ח"כים הצביעו בעד החוק, מול 54 שהתנגדו. מיד לאחר אישור החוק הוגשו נגדו עתירות לבג"ץ מטעם יש עתיד, ישראל ביתנו, התנועה לאיכות השלטון ותנועת "ישראל חופשית". ראש הממשלה בנימין נתניהו שוב נעדר מהצבעה על הנושא השנוי במחלוקת, לאחר שיצא גם לפני ההכרעה על חוק יסוד לימוד תורה ומההצבעה בקריאה ראשונה על חוק ועדת החקירה הפוליטית לטבח 7 באוקטובר.
בעקבות אישור החוק, סגנית שר החוץ שרן השכל הודיעה כי היא מתפטרת מהממשלה אחרי שהצביעה נגדו. "אני עומדת בפניכם בכאב לב בגלל שחוק הפטור לעריקים עבר במליאת הכנסת", אמרה לכתבים. "הוא חוק שפוגע במשרתים ובביטחון המדינה, הוא פוגע במי שבמשך שלוש שנים משרתים את המדינה ושילמו מחירים קשים. אינני יכולה יותר לעמוד מהצד".
ההוראה לח”כים החרדים
לפני ההצבעה על הצעת החוק, במליאה הצביעו על הסתייגויות שהוגשו נגד ההצעה. ההצבעות על ההסתייגויות לוו בקריאות "בושה, בושה", ו"לך, לך" מצד הח"כים מהאופוזיציה. במקביל, ח"כ סולומון מהציונות הדתית הכריז מראש במליאה כי יצביע נגד החוק, עקב "ההבנה העמוקה בנוגע למשמעויות לחברה ולצה"ל". לקראת ההצבעה נתניהו הגיע למליאה אחרי שהשתתף בוועידת הנגב בדימונה, אך בהמשך יצא לקריאות "לך" וכאמור לא השתתף בה.
עוד קודם לכן, עקב בליץ החקיקה ובלחץ החרדים, יו"ר הקואליציה אופיר כץ הוריד מסדר היום להצבעה במליאת הכנסת את חוק הרשויות המטרופוליניות - החוק החשוב ביותר לשיפור התחבורה הציבורית באזורים הגדושים במדינה. מאחורי הלחץ לא להעביר שום חקיקה לפני חוק הפטור ממעצרים עומדת הוראה של הרב לנדו לחברי הכנסת החרדים שלא לסמוך על ראש הממשלה בנימין נתניהו "עד לרגע האחרון".
במהלך הדיון על חוק הפטור ממעצר למשתמטים, הח"כים החרדים הונחו על ידי יועמ"שית הכנסת להצהיר על גילוי נאות אם יש להם בני משפחה עריקים שהחוק ייטיב איתם. ח"כ אלעזר שטרן קרא לפני ההצבעה כי "בהמשך להנחיית היועמ"שית, אז לדרעי יש נכדים עריקים" - וסגנית יו"ר הכנסת, ח"כ לימור סון הר-מלך דרשה לנתק לו את המיקרופון.
(דובר צה"ל)
בהמשך היא הקריאה גילוי נאות מצד כמעט כל הח"כים של ש"ס ויהדות התורה - שבו לא אמרו מפורשות כי יש להם קרובי משפחה עריקים. בהצהרה נכתב כי "מתוך עשרות אלפי לומדי התורה, גם לנו יש ילדים ונכדים מעל גיל 18, המשמשים כשבט לוי ואנחנו גאים בהם, אשר ייתכן שלהוראות הצעת החוק הנוכחית תהיה השפעה עליהם". באופוזיציה טענו מנגד כי אין זה גילוי נאות.
הצעת חוק הקפאת המעצרים נועדה למנוע במשך כמה חודשים מעצר, חקירה והליכי אכיפה נגד עריקים חרדים שיוכרו כתלמידי ישיבות. בנוסח המעודכן נקבע כי החוק יהיה בתוקף עד 30 בנובמבר, במקום 90 ימים בלבד כפי שנקבע בתחילה. בשל הוראות חוק יסוד: הכנסת והבחירות המתקרבות, תוקפו עשוי להתארך גם אל תוך כהונת הכנסת הבאה.
במסגרת הדיל עם המפלגות החרדיות, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט ללכת על מהלך של קידום החוקים שדרשו רגע לפני סוף הקדנציה רק למען מטרה אחת - שמירה על גוש מפלגות הקואליציה, כדי שהצדדים יגיעו מאוחדים לבחירות הקרובות. לנוכח המצב בסקרים, נתניהו ואנשיו סבורים כי המחיר שהוא ישלם על קידום חוקי החרדים נמוך יותר לעומת הישארות ללא גוש מאוחד, שלכל הפחות יוכל למנוע מהצד השני הקמת ממשלה.
כשרות במקום מעונות
רק ביום ראשון עבר חוק יסוד לימוד תורה בנוסחו המרוכך, בצל ביקורת חריפה מצד משרתי מילואים והאופוזציה. גם חוק הקפאת המעצרים לעריקים לומדי תורה צפוי להיות מושלם השבוע, תחילה בוועדת החוץ והביטחון ובהמשך במליאה. במסגרת הדיל החרדים ויתרו על העברת חוק סבסוד המעונות בכנסת הנוכחית, אך בתמורה קיבלו את העברת חוק יסוד לימוד תורה וגם את החוק למניעת מעצרי עריקים, בנוסף לחוק הכשרות.
החרדים, מצידם, יתמכו בחוק פיצול תפקיד היועמ"ש, שבעקבות זאת צפוי לעבור בקריאה שנייה ושלישית. בנוסף, החרדים הצביעו בקריאה ראשונה גם בעד הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לטבח 7 באוקטובר.
חוק הפטור למשתמטים החרדים ממעצרים הגיע לאישור סופי במליאת הכנסת, חרף התנגדותו של הרמטכ"ל אייל זמיר, ויממה אחרי שבוועדת חוץ וביטחון אושר לקריאה שנייה ושלישית החוק שיאריך את השירות הסדיר ל-32 חודשים - זמן קצר אחרי שהכנסת אישרה סופית את חוק יסוד לימוד התורה.
בשבוע הבא, מיד אחרי צום תשעה באב תחל תקופת "בין הזמנים", חופשת הקיץ בעולם הישיבות הנמשכת שלושה שבועות, החשש של הסיעות החרדיות היה להגיע לאותם ימים כאשר משפחות משפחות יוצאות לטייל ברחבי הארץ, הבחורים שאינם במסגרות הלימוד יוצאים לבלות ולא מרוכזים בין ספסלי בית המדרש.
עד היום המעצרים של מי שנפגש באקראי עם שוטר פגשו בעיקר את מי שלא בדיוק נמצא בישיבה, והרבנים הורו לתלמידים שוב ושוב להישאר בבתי המדרש כדי להימנע מכל מפגש עם גורם אכיפה שעלול לעבור מיידית למשטרה הצבאית. תקופת בין הזמנים - היא החשש המרכזי שאז יפגשו השוטרים בצידי הדרך את בחורי הישיבות, גם הלמדנים ביותר, מה שיעורר עוד יותר זעם מצד הציבור על נבחריו שלא הצליחו להגן על הצעירים ממעצרים וכליאתם.
במקביל, המחסור בכוח אדם בצה"ל הולך ומגיע לנקודת הקצה, והשטח מתחיל להשמיע קולות של שבירה. בעוד הלחימה במספר חזיתות נמשכת, הפער בין הצורך המבצעי המתרחב לבין היכולת הפיזית והנפשית של מערך המילואים להחזיק מעמד הולך ומעמיק.
"יש מישהו למעלה שלא מבין עד הסוף את הפערים שמערך המילואים נמצא בהם", מסביר קצין מילואים בדאגה. "גם הסבלנות של הציבור הרחב מתחילה לפקוע. בתחילת המלחמה, כל חייל על מדים קיבל חיבוק חם ותשומת לב מלאה בבית, בעבודה ובלימודים. היום זה כבר לא ככה. מגיעים אליי יותר ויותר חיילים שאומרים בגלוי: 'לסבב הבא אני כבר לא אגיע'. משפחות מתפרקות לגמרי ואנשים מאבדים את הפרנסה שלהם. הפתרון לזה הוא לא עוד הטבות כספיות, אלא ריווח של המשימות. פשוט לתת ללוחמים אוויר לנשימה".
פגיעה במקצועיות הצבא
המחסור החריף בחיילים פוגש את צה"ל בנקודת תורפה מבנית. הצבא, ביסודו, לא תוכנן ולא נבנה ללחימה כה ממושכת בטח שלא מבחינת היקפי כוח האדם. "מצד אחד המשימות רק גדלות והגבולות מתרחבים, ומצד שני שוחקים את הקיים ולא מרחיבים את השורות", מסביר בכיר במערכת הביטחון. בפועל, השחיקה הזו כבר מתורגמת לכשלים מקצועיים בשטח. מלבד הכלים הרבים שניזוקו או שלא פועלים ב-100 אחוזי תקינות ונדרשים בכל זאת לשדה הקרב, מסבירים גורמים בצה"ל כי העייפות המצטברת פוגעת ישירות באיכות הביצוע המבצעי. "כשאתה פותח 'זיג' (פינה/פתח במבנה) יש תרגולת מסוימת. ב-50 הפעמים הראשונות תעשה אותה מצוין. אבל אם אתה נדרש לפתוח זיג אלף פעם בשנה, בפעם ה-900 זה כבר ייראה אחרת לגמרי. כאן המקצועיות נפגעת, וזה מסוכן".
נכון לרגע זה, לצבא חסרים כ-12,000 חיילים בשירות חובה, מתוכם כ-7,500 לוחמים. החל מינואר 2027 וללא חקיקה שתאריך את שירות החובה ל-36 חודשים בהוראת שעה, לפי הנתונים שהוצגו, המשמעות היא אובדן של פלוגה כמעט בכל גדוד וסגירת חמישה גדודים בפועל, לצד פגיעה במערכי ההכשרה, הפיקוד והתמיכה המבצעית., בעיקר לוחמים ותומכי לחימה, על רקע המציאות הביטחונית שנוצרה מאז פרוץ המלחמה והתרחבות המשימות המבצעיות.
הארכת השירות נועדה להפחית את העומס החריג המוטל כיום על מערך המילואים. ההערכה היא כי שירות של 36 חודשים יאפשר הורדה בעומס של עד כ-15 אחוזים בימי המילואים, יצמצם משמעותית את ימי המילואים השנתיים ויאפשר להקים מסגרות וגדודים נוספים. החלופה אינה קלה על המשרתים אלא דווקא העמקת התלות במילואימניקים, שכן ללא תוספת כוח אדם המשימות המבצעיות יישארו בעינן והנטל ימשיך ליפול על אותם אנשים.
"אנחנו נהיה פה כמה שיידרש", מבהיר קצין שנמצא בתמרון בלבנון, "אבל אנשים בחוץ לא מבינים מה קורה פה באמת. איך בן אדם נקרא לסבב, ועוד סבב, ועוד סבב? הפלוגה מתמרנת בשטח אבל במקביל היא 'מתמרנת' בין התפקידים. עצם זה שנשארים תקופות ארוכות כל כך בלי לראות את הבית אחרי כל כך הרבה ימי לחימה בשנתיים האלה זה פשוט הזוי. בהתחלה אמרנו לעצמנו שלא נלך לסבב הבא, אבל בכל פעם שמגיע הצו בסוף כולם מתייצבים ובאים. יש אווירה של 'אסור להתלונן', אבל התחושה היא שלמישהו שם למעלה פשוט לא אכפת. אנחנו מציפים את זה בכל פורום אפשרי, אפילו בביקורים של קצינים ודמויות בכירות שמגיעים להצטלם".
