מאות שנים היה תפקידו של הקריקטוריסט ברור: לחשוף את המגוחך שבבעלי הכוח. באמצעות הגזמה, עיוות והומור הוא ניפח אף, האריך סנטר, הגדיל אגו, ופוצץ בלונים של חשיבות עצמית. בשנים האחרונות משהו השתנה. יותר ויותר פוליטיקאים מאמצים התנהגות תיאטרלית, פרובוקטיבית ולעיתים כמעט קריקטוריסטית.
בפסטיבל אנימיקס, שיתקיים בסינמטק תל אביב (ב-4-8 באוגוסט), יעלה יונתן וקסמן, עד לא מזמן קריקטוריסט בעיתון "כלכליסט", זוכה פרס "פתיר" לקריקטורה פוליטית, שאלות מרתקות: מה עושה קריקטוריסט כשהמציאות כבר נראית כמו קריקטורה, ואיך מגזימים אדם שכבר מגזים את עצמו? לצד ההרצאה של וקסמן, יתקיימו שתי תערוכות שעוסקות באקלים הפוליטי בישראל: "הצבא השחור" - על ה"צבא" החרדי שנלחם במדינה תחת הסיסמה "נמות ולא נתגייס", ותערוכה נוספת בשם "כבוד היו"ר, כנסת נבובה" שיביא קווים לדמותה של הכנסת הנוכחית שדאגה להביך אץ עצמה ואותנו כמעט מדי יום.
"אני חושב שבורכנו בפולטיקאים כאלה", אומר וקסמן. "אנחנו ממשלה ששברה את כל השיאים מהבחינה הזאת. צריך להפריד בין שני דברים: בין המעשים שהם עושים לבין הדיבורים שלהם. מבחינת דיבורים הגענו להפקרות מוחלטת. הנה רק אתמול טלי גוטליב עפה במאה קמ"ש על הרמטכ"ל כי הוא תפס את דש מעילו של ראש הממשלה והזהיר אותו ממה שקורה במילואים. יש המון דוגמאות לאנשים כאלה שלא עושים את העבודה שלהם ועסוקים רק בלהרתיח את המים, ביניהם גלית דיסטל אטבריאן ומאי גולן. יש כאלה שמדברים יותר יפה, אבל עושים דברים נוראיים, כמו ביסמוט ודיכטר, שמדברים על ביטחון ומעבירים חוקים נגד ביטחון".
למה לי פוליטיקה היום. יונתן וקסמן
כקריקטוריסט, הוטלו עליך מגבלות?
"עליי לא היו מגבלות מן החוץ, אבל אני תמיד רוצה לדבר על משהו יותר עמוק. הרבה פעמים המטרה של אנשים שמדברים ואומרים דברים מטורללים היא להסיח את הדעת מהדברים האמיתיים שקורים. מבחינתי, חלק מהעבודה של קריקטוריסט הוא להבדיל בין המוץ לתבן".
קריקטורה פוליטית יכולה להשפיע ובגדול על הדימוי של הפוליטיקאי. הבובה של מרידור ב"חרצופים" עיצבה את האופן שבו תפסו אותו.
"תמיד מגיעים לבובה של מרידור כי הקהל מבין היום איזה עוול נוראי עשו לבן אדם עם אידיאולוגיה. כשהיום אתה מנסה לעשות קריקטורה על פוליטקאים, לא רק שהם לא יפגעו מזה. הם רוצים שיצחקו עליהם. כל פרסום הוא פרסום טוב".
נתקלת פעם בפוליטיקאים שציירת?
"ניסיתי שיהיה לי כמה שפחות קשר עם פוליטיקאים. גם כשהוזמנתי לכנסת נמנעתי מזה. פוליטיקאי הוא בסופו של דבר בן אדם - יש לו משפחה, ילדים. הרוב חושבים גם לעשות טוב".
