כולם דיברו לפני המונדיאל על לאמין ימאל ועל דור הכישרונות החדש של ספרד, אבל "לה רוחה" הוכיחה לאורך כל הדרך שהיא קודם כל נבחרת. מכונה משומנת שלכל חלק בה יש תפקיד מוגדר וברור, והכל עובד בדיוק לפי הוראות היצרן.
היה מדהים, כמעט מעורר רחמים, לראות את הצרפתים חסרי אונים מול הסדר המופתי של הספרדים, שיכולים היו לצאת עם הרבה יותר מ-0:2. בטורניר שבו הכישרון האישי תפס את רוב הכותרות, הקולקטיב ניצח את האינדיבידואלים. האם המתכון הזה יספיק לאלופת אירופה כדי להשלים דאבל? ביום ראשון בלילה נדע.
איש של מספרים. אויארסבאל מעל כולם
(Kai Pfaffenbach, REUTERS)
ימאל מי?
אויארסבאל - הפנים של ספרד
אם יש שחקן שמגלם טוב מכולם את הנבחרת הזאת, הפנים שלה, זה מיקל אויארסבאל. החלוץ הבאסקי הצנוע שהעביר את כל הקריירה המקצוענית בריאל סוסיאדד, ומעולם לא חיפש את אור הזרקורים. במקום יחסי ציבור, הוא נותן למספרים לדבר.
ההשוואה לימאל רק מדגישה את ההבדלים. בעוד כוכב ברצלונה נבחר פעמיים למצטיין, למרות שכבש עד כה שער אחד בלבד – בפנדל מול סעודיה – אויארסבאל ממשיך לעשות את העבודה בשקט. הוא כבר כבש חמישה שערים בטורניר, הישג שלפניו רק אמיליו בוטרגניו ודויד וייה השיגו במדי ספרד.
גם מבחינה כלכלית הפערים מקפחים את הבאסקי: ימאל משתכר פי שלושה ממנו, אבל על כר הדשא דווקא אויארסבאל הוא האיש שמספק את הסחורה. את התהודה הגדולה קיבל אחרי שער הניצחון בגמר היורו מול אנגליה. למרות ההצלחה, הוא נשאר, כאמור, נאמן למועדון שבו גדל ואף ייצג בעבר את נבחרת חבל הבאסקים.
השער שכבש מול צרפת היה ה-30 שלו במדי הנבחרת, יותר מפרננדו היירו, והוא כבר עומד על 14 שערים ב-15 משחקים השנה. לראשונה מאז ימיו של וייה, ועם כל הכבוד לאלבארו מוראטה, נראה שלספרד יש שוב חלוץ שמכריע משחקים.
יש ממי ללמוד
חכו עם חילופי הדורות
עוד לפני פתיחת המונדיאל סומנה ספרד כאחת המועמדות הבכירות לזכייה בזכות דור הכישרונות הצעיר שלה. בפועל, בדרך לגמר התברר שהמנהיגים האמיתיים היו דווקא הוותיקים יותר.
רודרי, אויארסבאל, איימריק לאפורט, מיקל מרינו – עם שערי הניצחון מול פורטוגל ובלגיה – פביאן רואיס, דני אולמו והשוער אונאי סימון הפכו לעמוד השדרה של הנבחרת. הצעירים, ובראשם ימאל וניקו ויליאמס, תרמו את חלקם, אך ברגעי ההכרעה היו אלה השחקנים המנוסים שהחזיקו את ספרד. היוצא מן הכלל הוא פאו קובארסי בן ה-19, שקפץ כמה כיתות בטורניר הזה.
"זה היה המשחק הכי טוב שלנו במונדיאל. יש לנו את האופי להראות שאנחנו יודעים להופיע ברגעי האמת", אמר רודרי – מעמודי התווך של הספרדים.
בדרך שלה
לא נבחרת מושלמת, שלמה
לואיס דה לה פואנטה לא הוריד את הראש לרגע בטורניר, גם כשהפתיחה הייתה רחוקה משלמות. בדיוק כפי שארגנטינה התחילה את המונדיאל בקטאר בהפסד לסעודיה ובסופו של דבר הניפה את הגביע, גם ספרד התקשתה מאוד במחזור הראשון עם 0:0 מביך מול קייפ ורדה. המאמן לא שידר לחץ, לא שינה כיוון והמשיך להאמין שהנבחרת שלו תגיע לשיאה בדיוק בזמן.
גם כשהכדורגל של ספרד נראה לעיתים יעיל יותר ממלהיב, הוא התעקש על אותה דרך. ההגנה הפכה לסימן ההיכר של הנבחרת, והנתון שממחיש זאת יותר מכל הוא שער חובה אחד בלבד בדרך לגמר – כולל משחק מושלם מול ההתקפה העוצמתית של צרפת. יותר מכך, כשדידייה דשאן הכריז לפני חצי הגמר שספרד היא הפייבוריטית, רבים פירשו זאת כלוחמה פסיכולוגית. אלא שעל כר הדשא התברר שהוא פשוט קרא את המציאות.
ספרד הייתה עדיפה מהרגע הראשון ועד האחרון. היא שלטה בקצב, ניצחה את הקרבות במרכז המגרש וניטרלה לחלוטין את קיליאן אמבאפה, שסיים את הערב ללא בעיטה למסגרת וללא מסירת מפתח.
דווקא אחרי שני ניצחונות דרמטיים מול בלגיה ופורטוגל, שבהם היו מי שטענו כי מזלה משחק לה, ספרד סיפקה את הופעתה השלמה ביותר בטורניר.
"אמרנו בחדר ההלבשה שאנחנו עומדים להתמודד מול אחת הנבחרות הטובות בעולם", אמר דה לה פואנטה. "אבל מולם עמדה הנבחרת הטובה בעולם. הפכנו את מה שהיה אמור להיות קשה – לקל".
עיקרון הרצף
מאחורי המספרים ההיסטוריים
הניצחון על צרפת לא רק העלה את ספרד לגמר, אלא גם קבע שורה של הישגים היסטוריים. אלופת אירופה סופרת כבר 37 משחקים ללא הפסד בכל המסגרות – 28 ניצחונות ו-9 תוצאות תיקו – הרצף הארוך ביותר של נבחרת אירופית מאז איטליה של השנים 2018-2021.
בנוסף, ספרד הפכה לנבחרת הראשונה אי פעם שמנצחת שמונה משחקי נוקאאוט רצופים בטורניר גדול – ארבעה בדרך לזכייה ביורו וארבעה נוספים במונדיאל הנוכחי.
"לרגע אחד לא פחדנו מצרפת", אמר ימאל. "קשה מאוד להתמודד מול היכולת שלנו. עכשיו אני רוצה לזכות במונדיאל".
ראש בקיר
כך ספרד שיתקה את אמבאפה
אם ספרד סיפקה את משחקה הגדול ביותר בטורניר, מבחינת צרפת זו הייתה אחת ההופעות המאכזבות ביותר בשנים האחרונות. לא מדובר רק בהדחה, אלא בקריסה טקטית. ספרד השתלטה על המשחק, הכתיבה את הקצב ופשוט אימללה את הטריקולור, שסיימו את הערב עם שתי בעיטות בלבד למסגרת, וגם הן לא באמת איימו על אונאי סימון.
גם ניסיונו של דשאן, שמסיים קדנציה בת 14 שנים על הקווים ואת מקומו צפוי לתפוס זינדין זידאן, לטעון לקיפוח מצד השופטים, לא הצליח לטשטש את פערי הרמות הברורים שהדהימו את העולם.
אמבאפה עוד ינסה להגדיל את מאזן השערים שלו, אך חצי הגמר ייזכר כאחד ממשחקיו החלשים בקריירה. "לא שיחקנו את המשחק שרצינו, לא מבחינה טכנית ולא מבחינה טקטית", הודה הקפטן, שינסה לפחות להגדיל את מאזן השערים שלו במשחק על המקום השלישי.
"כשלא עושים את מה שצריך בחצי גמר מונדיאל, לא מנצחים", הוא המשיך. "ספרד דבקה בתוכנית המשחק שלה, ואנחנו לא הצלחנו למנוע ממנה לשלוט בקצב".
