סקים רבים בישראל ובעולם הם בבעלות משפחתית. בעסקים משפחתיים, יש פוטנציאל נפיץ הרבה יותר לאינספור חיכוכים המגיע לעיתים עד פירוקי משפחות ועסקים. מוסף "ממון" גיבש באמצעות עו"ד אלי דורון, שותף מייסד ומומחה לטיפול בסכסוכים עסקיים ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי ושות', מדריך על עסקים ומשפחה.
"בעסקים משפחתיים, רבים נוטים לחשוב ש'יהיה בסדר' ו'אנחנו משפחה, בסוף נסתדר'", מסביר עו"ד דורון, "אלא שזה לא בהכרח כך, ובעסקים משפחתיים יש גם הרבה דברים שאינם 'ענייניים'. מגיעים אלינו פעמים רבות סכסוכים שניתן לראות בהם 'עסקיים', אך מעורבים בהם גם תחושות קיפוח, טינה וסכסוכים ארוכי ימים, דברים שמתחת לפני השטח אינם קשורים בהכרח לחברה המשותפת, ומערערים את יציבות העסק והמשפחה. חשוב להבין כי כמו בחברות 'רגילות', כך גם בחברות משפחתיות - אסור להשאיר את הדברים 'פתוחים', ואם מחליטים לשלב את הילדים בעסק או להעביר אותו לידיהם, זה חייב להיות באופן מסודר וכך לנטרל מראש מכשולים קריטיים ואתגרים עתידיים".
מה אמור להופיע ב"אמנה משפחתית"?
אמנה משפחתית היא הסכם בין בני משפחה אשר נועד להגדיר ערכים, מטרות, מנגנון חלוקת תפקידים, קבלת החלטות וכיו"ב בחברה משפחתית, ולרוב הוא כולל גם התייחסות והסכמה על התנהלות בני המשפחה בשעת מחלוקת. עו"ד אלי דורון מסביר כי "'אמנה משפחתית' לא מעוגנת בחוק כמו למשל הסכם יחסי ממון, ולכן תוקפה אינו מותנה באישור בית משפט, אבל מדובר בהסכם שמוכר על ידי בית המשפט - בדומה להסכמים אחרים".
כיצד מעבירים בעלות בעסק לדור ההמשך ומתי לעשות זאת?
עו"ד דורון מסביר כי העברת בעלות בעסק לדור ההמשך נעשית באמצעות עריכת הסכמים משפטיים מסודרים. בנוסף, העברת העסק יכולה גם להיות מסודרת בתקנון החברה ו/או בצוואה שהותיר בעל העסק המנוח. מומלץ לקבוע את מנגנון העברת הבעלות בעסק, עוד בחייו של בעל העסק, על מנת למנוע חילוקי דעות וסכסוכי ירושה לאחר הפטירה. למשל, "דוד הוא חולה סופני, בעל חברה מצליחה - ואב ל-3 ילדים בוגרים. על אף מחלתו, דוד צלול לגמרי, ורוצה להבטיח שהבעלות תעבור לשלושת ילדיו - אך הניהול בחברה יינתן לאחד מהשלושה. לשם כך עליו לערוך מוקדם ככל האפשר "הסכמי מתנה" בגין חלק מהמניות, להנפיק בחברה "מניית ניהול" אותה הוא יעניק לבן/ת המנהל/ת ואף יערוך תקנון עדכני לחברה המתיישב עם תפיסתו באשר לאופן בו נכון יהיה לנהל את החברה לאחר פטירתו. כמו כן, הוא יוכל להגדיר כי המניות המוענקות לבני המשפחה אינן ניתנות להעברה או למכירה למי שאינו חלק מהמשפחה".
עו"ד אלי דורון ׀ צילום: סיגל סבן
יש לי שני בנים בעסק ושניהם רואים עצמם כמנכ"לים אחריי. מה עליי לעשות?
לדברי עו"ד דורון, נכון יהיה לנהל שיח פתוח עם הבנים, במטרה להגיע איתם להבנות והסכמות לגבי עתיד ניהול העסק. אחד הפתרונות יכול להיות מנכ"לות משותפת, שתחייב אישור של שני האחים בגין כל פעולה מהותית, לרבות זכויות חתימה בבנקים. לאחר שיגיעו להבנות בתוך המשפחה, עליהם לפנות לעורך דין שיתאים את תקנון החברה לאותן הסכמות, ובמסגרת זו - ניתן יהיה להעניק מניות ניהול לשני הבנים, להגדירם כמנכ"לים משותפים בפועל, תוך הוספת מנגנון לטיפול בחילוקי דעות. כדאי גם לקבוע מראש את זהותו של גורם אובייקטיבי שיכריע במקרים של חיכוכים וחוסר הסכמות.
האם יש כלי משפטי שמאפשר לי לקבל החלטות על העסק גם אחרי שפיניתי את מקומי לדור הבא?
פינוי "מקומך" בעסק לא חייב להיות כרוך בוויתור על שליטה בעסק/בחברה. ניתן בהחלט לקבוע מנגנון מוסדר הנוגע לאופן קבלת ההחלטות לאחר שילוב קרוביך בעסק, באופן שיאפשר לך לקחת חלק פעיל בהחלטות.
החתן שלי רוצה להשתלב בעסק. שאר בני המשפחה מתנגדים לשילוב גורמים "חיצוניים" בעסק. מה עליי לעשות?
רצוי לקבוע כללים מוסכמים מראש לגבי צירוף בני זוג לעסק, לרבות באמצעות בחינה עניינית של תרומתם המקצועית. ניתן גם לשלב גורמים "חיצוניים" בעסק מבלי להעניק להם זכויות ניהול ו/או בעלות בעסק. עו"ד דורון מציין כי "היה וההתנגדות של המשפחה נובעת מפאת חשש לגירושין, אזי ניתן להתנות את שילוב החתן בעסק בחתימה על הסכם יחסי ממון, שיקבע כי היה והזוגיות פוקעת, זכויות החתן בעסק המשפחתי נגרעות".
אני חושש שבני הדור הבא יהיו פחות מחויבים ו"יזניחו" את העסק. האם יש דרך להבטיח מראש כמה זמן הם ישקיעו בעסק?
כן. ניתן לקבוע תנאים ספציפיים המבטיחים את האמור, לרבות שעות עבודה, מחויבות לעסק, תגמול על בסיס תרומה והשקעה בעסק, וכיוצ"ב.
היכן מתברר סכסוך משפחתי-עסקי?
לדברי עו"ד דורון, לרוב בבית משפט לענייני משפחה, שמנסה לנתב את הצדדים להליך גישור. כדי למנוע מקרים כאלה רצוי לדאוג מראש ובגיל צעיר יחסית להסדיר את העתיד בעסק המשפחתי, להכשיר מראש את הדור הבא ולהעביר לו באופן הדרגתי את המושכות. אגב, יש גם אפשרות לקבוע מראש מנגנון בוררות משפחתית - למשל, להגדיר כי במקרה של סכסוך בעסק, לא תהיה אפשרות לגשת לבית המשפט ומי שיחליט זה בורר אובייקטיבי ומוסכם על כולם שיוחלט מראש".
מחוץ לפרוטוקול
מונו: לאחרונה הושבעו חמישה קאדים חדשים לבית הדין השרעי בירושלים: עו"ד ח’דר אלמחדי, עו"ד לואי מנסור, עורכת הדין רולא מסאלחה-זחאלקה, עו"ד מוסטפא אגבריה ועו"ד ראמח עוואד. המינויים אושרו על ידי הוועדה למינוי קאדים, שבה חברים נציגי הממשלה, הכנסת, הקאדים ולשכת עורכי הדין.
מנהל בתי הדין השרעיים, ד”ר עו"ד איהאב אבו גוש, בירך על המינויים ואמר: "מדובר במהלך חשוב שיסייע בהפחתת העומס, בקיצור משך ההתדיינויות ובשיפור השירות הניתן לציבור".
עו"ד זיו גרומן | צילום: ניב קנטור
יצא לאור: בימים אלה מושק ספרו החדש של עו"ד בני דון יחיא "לאניות דעתי". הספר מאגד 78 מאמרים שעוסקים בשאיפת האדם לחיי משמעות, ומורכבות יחסיו עם זולתו.
מתקדמים: משרד עורכי הדין LIPA&CO מקדם את עורכי הדין שיר דיגמי-טל וצח כהן לשותפות במחלקת הליטיגציה ויישוב הסכסוכים.
לונדון כן מחכה: עובדי פירמת עורכי הדין פישר הופתעו באירוע חגיגי במועדון רידינג 3 בנמל תל-אביב, כשדמות AI של המלך צ'ארלס, לצד השותף המנהל גלעד וינקלר, הכריזה כי 500 עובדי הפירמה ייצאו לטיול משותף בלונדון בפברואר 2027. וינקלר אמר כי יש הצלחות שחוגגים יחד בלונדון, והודה לעובדים על המצוינות והשותפות לדרך.
מתרחבים: משרד עו"ד זיו גרומן ושות', העוסק בנדל"ן, התחדשות עירונית וליטיגציה, מצרף לשורותיו שלושה עורכי דין חדשים: לילך זילכה, שתחזק את מחלקת הליטיגציה במשרד; עידן אילני, שמצטרף למחלקת ההתחדשות העירונית וסתיו כהן, אשר לאחר שהתמחתה במשרד מצטרפת כעורכת דין.
