כשנותרו לה שני ימי חקיקה אחרונים, שבה אתמול הקואליציה לקדם את הנושא אותו היא הציבה כמרכזי עוד לפני 7 באוקטובר: המהפכה במערכת המשפט. הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להחלשת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. החוק אושר ברוב של 61 תומכים מול 51 מתנגדים, והחלק המרכזי בו הוא ביטול התוקף המחייב בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה – והפיכתן להמלצה בלבד.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נעדר גם הפעם מההצבעה, כמו בחוקים הקודמים שאושרו השבוע בבליץ החקיקה כחלק מהדיל הפוליטי עם החרדים, אך הפעם ייתכן שהסיבה היא ניגוד העניינים שלו הנובע ממשפטו הפלילי.
משבר תקצוב הגננות
אחרי שנתניהו כבר נכנע לדרישותיהם, והביא לסיעות החרדיות חבילת חוקים שהועברו בימים האחרונים, ח"כ משה גפני איים שוב ברגע האחרון לפני ההצבעה אמש כי חברי הכנסת מ"דגל התורה" יצביעו נגד החוק – אם לא תועלה לסדר היום של הממשלה החלטה על תקצוב הגננות החרדיות. ההצעה הוסרה מסדר היום עקב מחלוקת בין גפני לשר האוצר סמוטריץ', אבל בחלוף כשעה וחצי אחרי האיום המשבר נפתר – וראש הממשלה נתניהו הסכים להעלות בעצמו את הצעת התקצוב לגננות לסדר היום של הממשלה.
ביטול הסנקציה הזו מנוגד להחלטת ממשלה שאושרה רק לפני שנה, שנועדה להגדיל בפועל את התקצוב לגננות, אבל היא גם קבעה כי אם עד תחילת שנת הלימודים הקרובה מרבית הבעלויות לא יעבירו דיווח על הוותק של הגננות שמועסקות אצלן – יבוצע קיזוז רטרואקטיבי לתקציב שהועבר אליהן. מפני שעד כה רק 30% מהרשתות דיווחו על הוותק של הגננות שלהן, ואחרות רק באמצע ההליך, בעוד חודשיים היה צורך לקזז רטרואקטיבית את התקצוב – והחלטת הממשלה החדשה שגפני רוצה לאשר תבטל את הסנקציה הזו.
החוק להחלשת היועמ"ש מהווה נדבך מרכזי במהפכה המשפטית שממשלת נתניהו מקדמת מאז השבעתה. החוק מגדיר לראשונה את תפקיד היועמ"ש בצורה מסודרת (מאז הקמת המדינה לא חוקק חוק אחד המסדיר את תפקידיו), וחלק מרכזי בהצעה המקורית – פיצול תפקיד היועמ"ש כמי שמייעץ לממשלה כיצד להגשים את מדיניותה על פי החוק לבין תפקידו כראש התביעה הכללית – הוסר בסופו של דבר מההצעה הסופית.
לצד זאת, החוק מחליש דרמטית את סמכויותיו של היועמ"ש, והוא מאפשר לממשלה לסטות מחוות הדעת שלו סביב הוראות הדין – ובפועל לפרש בעצמה את החוק. החוק גם יאפשר לממשלה לקבוע לבדה את עמדת המדינה בעתירות לבית המשפט, ואם היועמ"ש – שכיום מייצג את המדינה בערכאות – יתנגד לעמדת הממשלה, זו תיוצג באופן פרטי והיועמ"ש לא יוכל להשתתף בדיונים. סעיף נוסף עשוי לאפשר את הדחת היועמ"שית בהרב-מיארה בלי ועדת איתור, בחודש הראשון שאחרי כניסת החוק לתוקף (ב-1 בינואר 2027).
בקואליציה חגגו
בקואליציה טוענים כי החוק דרוש כדי להחזיר את "המשילות" לממשלה, ולאפשר לנבחרי הציבור לממש את מדיניותם בלי הגבלות מיועצים משפטיים שלא נבחרו. שר המשפטים לוין אמר עם אישורו הסופי של החוק: "החוק שאושר הוא נדבך מרכזי נוסף ברפורמה המשפטית. זהו צעד הכרחי להחזרת יכולת המשילות לדרג הנבחר, במטרה לבצע את המדיניות שלשמה קיבלנו את אמון הציבור". יו"ר ועדת החוקה רוטמן אמר לפני ההצבעה כי "הכנסת מסירה חרפה משמעותית וגדולה מעל מדינת ישראל. לכל אדם בישראל מגיע שיהיה לו ייצוג משפטי. מדינת ישראל היא המקום היחיד בגלובוס שאפשר לקרוא משפט, שהתפרסם בכותרת השבוע – 'הממשלה מתנגדת לעמדת המדינה'".
מבקרי החוק הזהירו מנגד כי הוא יאפשר לממשלה לפעול כראות עיניה בלי איזונים ובלמים, לפגוע בזכויות אדם ואזרח, לקבל החלטות על מינויים בכירים שלא על פי אמות מידה מקצועיות, לנצל את משאבי הציבור למען מקורבי השלטון וגם אולי לבצע מהלכים פסולים בתקופת בחירות, כמו החלטות תקציביות שיהוו למעשה שוחד פוליטי.
מתנגדי החוק הודיעו אמש, מיד אחרי אישורו הסופי, כי עתרו נגדו לבג"ץ, ולא מן הנמנע שהשופטים יתערבו בו – אך לא ברור אם יוציאו צו ביניים להקפאתו עד פסיקה סופית, בין היתר מפני שהוא אמור להיכנס לתוקף רק ב-1 בינואר 2027, כלומר אחרי הבחירות לכנסת בסוף אוקטובר. בין העותרים נמנים האגודה לזכויות האזרח, התנועה לאיכות השלטון וגם שורה של אנשי ציבור ובהם ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים).
ובזמן שבקואליציה המשיכו להתקדם בבליץ החקיקה, אחד החוקים המרכזיים במסגרת הדיל של נתניהו עם החרדים הוקפא. בג"ץ הקפיא אתמול את כניסתו לתוקף של החוק למניעת מעצרי עריקים. בסיעות החרדיות תקפו בעקבות פסיקת בג"ץ: יו"ר ש"ס אריה דרעי אמר כי " המהירות שבה בג"ץ הוציא צו ביניים נגד חוק שעבר ברוב בכנסת – ללא כל סמכות – היא ביטוי נוסף לשכרון הכוח של האקטיביזם השיפוטי".
