כשקיבלתי את ההזמנה למלון "אחוזת הירדן", השוכן במתחם תחנת הדלק שליד יסוד המעלה, המחשבה הראשונה שלי הייתה לסרב. בכל זאת, מה כבר אפשר לצפות ממלון שנמצא על אם הדרך בסמוך לתחנת דלק? אבל המחשבה על התיירנים בצפון שמתמודדים עם אתגרים גדולים בעקבות המצב שיכנעה אותי לתת צ'אנס. הגענו ללילה אחד, חמושים בתוכנית לגיחות קצרות בסביבה, וההפתעה הייתה ביחס הפוך לחלוטין לציפיות.
מדובר במתחם גדול שבקצהו המשיק לשדות הפתוחים ולמטעים של יסוד המעלה, חבוי "אחוזת הירדן" – מלון בוטיק מקסים בבעלותו הפרטית של איש העסקים אליעזר בן שמואל. בן שמואל, במקור מדרום-אפריקה שחי כיום בירושלים (ובבעלותו עוד שני בתי מלון קטנים בתל-אביב), השיק את המלון לפני כמה חודשים בהשקעה גדולה. המקום נבנה מחדש בעיצוב ייחודי, עם חדרים גדולים ומעוצבים (בשטח של 35 עד 40 מ"ר). הצ'ופר האמיתי: מרפסות מרווחות הצמודות לחדרים האחוריים, ופונות לנוף ירוק ומרהיב. מיקומו של המלון מאפשר לשוהים בו לצאת לטיולי כוכב נוחים, הודות לקרבה המיידית לאטרקציות כמו אגמון החולה, שמורת תל דן, חורשת טל, ראש פינה ועד לחרמון (כ-40 דקות נסיעה), לצד ספא מפואר ובריכת שחייה הפועלים במקום. החל מ-700 שקלים לזוג ללילה באמצ"ש, והחל מ-1,100 שקלים בסופ"ש.
צריך לומר את האמת: בקיץ הזה, הצפון הוא מקום מושלם לחופשה מקומית. הטבע שופע מים, ועסקי התיירות וההסעדה ששוקמו ונפתחו מחדש מאז המלחמה מחכים לכם. העצירה הראשונה שלנו לקפה וארוחת צהריים הייתה בקיבוץ דפנה, במרחק של כ-20 דקות נסיעה מהמלון. 15 מיליון שקלים השקיע הקיבוץ בבניית המתחם המסחרי החדש "דפנה'לה", המורכב ממבנים הסובבים כר דשא רחב בפתחו של הקיבוץ. המתחם היה אמור להיפתח בסמוך ל-7 באוקטובר, וחיכה כמעט שנתיים להשקתו הרשמית.
קיבוץ דפנה היה מפורסם במשך שנים כבית הולדתם של נעלי הבית המשובצות המיתולוגיות עם הרוכסן – "קיפי" – שיוצרו במפעל המקומי שנרכש בזמנו על ידי "טבע נאות". במתחם החדש פועלת כיום חנות מפעל מודרנית ורחבת ידיים, המציעה מגוון ענק של נעלי המותג לצד מבצעים מיוחדים ועודפים.
את ארוחת הצהריים אכלנו במבנה הסמוך – במסעדת "קלומפוס", מוסד ותיק באזור שהתפרסם בהמבורגרים העסיסיים שלו המוגשים עם תוספות משוגעות וצ'יפס. את הקפה והמאפה לקינוח רכשנו ב"קפה ג'ולאן", הנמצא בבעלות שני אחים שהפעילו בעבר בית קפה מוכר במעלה גמלא. מדי יום בארבע לפנות בוקר מגיע האופה מבין השניים כדי להפליא בפטיסרי איכותי ביותר. עוד במתחם: גלידה "בוז'ה" מקיבוץ סאסא, פיצה טראק ועוד.
פיצה טראק. מתחם דפנה'לה
(tali raz)
למזלנו, החלטנו להציץ גם במלון המטיילים החמוד הפועל בתוך הקיבוץ, וגילינו שאם יש גן עדן, חלק קטן ממנו נמצא כאן: שלוחה של נחל דן חוצה את הקיבוץ במסלול שכולו מפלים זורמים. משני צידי הנחל נפרסים כרי דשא עם עצי ערבה בוכייה שענפיהם משתפלים אל המים, והוא מסתיים באתר הנצחה מרשים על המים, המוקדש לחברי הקיבוץ שנפלו במערכות ישראל. בתי החברים, אגב, בנויים ממש על גדות כל היופי הזה. בקטע מסוים משיק הנחל לבריכת השחייה של הקיבוץ, שהכניסה אליה עוברת דרך מבואה מרשימה בפתחו של מבנה גדול וישן, שנראה כאילו הועתק ישירות מברלין. מתברר שהמבנה הוקם בשנות ה-40 מכספי השילומים מגרמניה ובתכנונו של אדריכל גרמני, לזכר החברים שנהרגו במלחמת העולם השנייה. הוא שימש כבית הקולנוע הראשון באזור, מה שמסביר את הלובי המפואר בכניסה.
חובב האופנועים שאיתנו שמח לגלות בקיבוץ את "הסדנא" – אוסף אופנועים משנות ה-30 ששיפץ ואסף באהבה אלעד קוטון, הפותח את המקום בחינם למבקרים. תמצאו שם אופנועי וינטג' וקטנועים מהעשורים האחרונים, כולל דגמים נדירים של BSA, וספה ו"טילון", לצד בית מלאכה פעיל. אלעד עורך סיורים במקום ומשלב בהם סיפורים על אהבתו המוטורית (יש לתאם מראש, פתוח בשבת, טלפון: 052-3992090). בקיבוץ פועל גם מוזיאון השוקולד "שולמן", הכולל חנות שוקולד, סדנאות ותצוגה מתוקה.
הסדנא. גן עדן לחובבי אופנועי וינטאג'
(הסדנא דפנה)
משם המשכנו בנסיעה קצרה לשמורת תל דן, ששוקמה לאחר פגיעה שספגה במהלך המלחמה. אין כמו הליכה בחסות הצמחייה העבותה לצד המים השוצפים כריטריט מיטבי להתנתקות מהאקטואליה השוחקת.
שולמן. מוזיאון שוקולד
(מוזיאון השוקולד של שולמן)
מזח הדייגים העתיק
למחרת קפצנו למושבה יסוד המעלה, שהוקמה עוד ב-1883 והתגלתה כאתר מרתק בפני עצמו. מקור שמו של היישוב הוא בפסוק מעזרא: "כי באחד לחודש הראשון הוא יסד המעלה מבבל". אחד האתרים המיוחדים במושבה הוא מזח הדייגים העתיק. מתברר שלמרות לימודי ההיסטוריה בבית הספר, לא זכרתי שהיישוב הוקם במקור על שפת אגם החולה – שיובש בשנות ה-50 בהחלטה שנחשבת כיום לבכייה לדורות ולטעות אקולוגית חמורה. חברי היישובים חולתה ויסוד המעלה עסקו אז בדייג פעיל באגם, וסיפור הייבוש הונצח בספר הצילומים הנוגע ללב "שירת האגם הגווע" של הצלם פטר מירום ז"ל, חתן פרס ישראל לצילום וחבר קיבוץ חולתה, שעבד בצעירותו כדייג באגם. על קירות מזח אבני הבזלת שנותר במקום, מסופר כיום סיפורו של האגם הנעלם.
יסוד המעלה ידועה במטעים המפוארים שלה. יצאנו לטיול רגלי חופשי במטעים כשהחרמון ניבט מכל עבר, התעלה המזרחית של הירדן זורמת בסמוך, ושורות של עצי פרי נשירים עומדים פוטוגניים ומחכים לתמונה. בשולי המושב, במתחם "פירות ומשתלות בן דור", זכיתי לפגוש את ספי בן דור, חקלאי דור רביעי בארץ המנהל כ-1,800 דונם של מטעים ומתמחה בפיתוח זני פירות חדשים. בן דור הוא האיש שפיתח, בין היתר, את "אפרסק הפיתה" המפורסם, הקרוי על שם מראהו הפחוס.
בתצוגה במשרדו אני פוגשת אגסי ענק במשקל 750 גרם כל אחד, אגסים שתוכם אדום עז ושמם "לב אדום", ונקטרינות מפתיעות בטעם מנגו. ספי מסביר שכמו באופנה, גם בפירות יש טרנדים משתנים, והלהיט הנוכחי הוא פירות מכל סוג שליבתם אדומה. מבחינתי, מדובר בליבו של מפעל הייטק אמיתי לפירות, המוכר לכל העולם תרביות המכילות חומר גנטי של הזנים החדשים. לצד המו"פ (מחקר ופיתוח) המעסיק חוקרים רבים, פועלים במתחם בית אריזה, מחסני קירור גדולים ומשתלות. בעונת הקיץ נפתחת במקום גם חנות פירות טריים.
ג'וליאן בייקרי. מתחם דפנה'לה
(tali raz)
עצירה לקפה
עצרנו למשהו חם בבית הקפה החברתי "דיוואן" – מיזם קהילתי מקסים שראוי להשתכפל בכל יישוב בארץ. הקפה מופעל על ידי מתנדבים מקומיים בחסות ראש המועצה הנוכחי תמיר שלום ושוכן בבית לשימור מימיה הראשונים של המושבה. החלל הפנימי עוצב בסגנון מודרני ומשמש בשעות היום כמרחב עבודה שיתופי (נוסח WeWork) לתושבי המקום. כל המזון מיוצר ומוגש על ידי מתנדבים מהיישוב, ואני זכיתי באותו יום שישי לאכול מרק עדשים מעולה באמת, שהכין ה"תורן" היומי – דני מירן, שבנו עמרי נחטף מנחל עוז ב-7 באוקטובר וחזר מהשבי אחרי 738 ימים.
משם המשכנו לקפיצה קצרה ב"הכל דבש" – תחנת חובה, במיוחד אם אתם מטיילים בליווי ילדים. עמית יוסף, ששירת רוב חייו כלוחם בימ"מ וכחבלן משטרתי, החליט לעשות הסבה מקצועית מוחלטת והקים את המכוורת ביסוד המעלה. כיום הוא מנהל מאות כוורות (שמחציתן, לצערנו, הושמדו במהלך המלחמה). חנות המפעל במקום מציעה מגוון מוצרי כוורת איכותיים כמו פולן, פרופוליס ומזון מלכות, ולצידה פועל מרכז הדרכה המציע סרט על עולם הדבורים, טעימות של סוגי דבש שונים וסדנאות יצירה לילדים. אני הצטיידתי בפרופוליס המופק במקום על בסיס אלכוהול (בקבוקון עם מזלף, שתי טיפות בוקר וערב), שנחשב לאנטיביוטיקה של הטבע.
המקום סגור בשבת. עלות: 35 שקלים לאדם, ילדים עד גיל שלוש נכנסים ללא תשלום.
מעדנייה משובחת
את הסיור חתמנו ב"רנטו" (Renato) – מעדנייה משובחת ובית קפה שהקימו בני הזוג מושיקו ממן ושיר בן-מובחר, שחזרו לגליל במהלך המלחמה לאחר שני עשורים של מגורים בשכונת פלורנטין בתל-אביב. שיר מספרת: "אנחנו מארחים לכריך מלא כל טוב מהמעדנייה, קפה טוב, צלחת נקניקים של השרקוטריה, סלט דוכס משובץ אנשובי ספרדי אמיתי ומיונז בלגי עשיר ועוד אוכל מהמעדנייה לצלחת". אנחנו הזמנו בייגל טרי עם פורל מעושן מקומי (תחליף גלילי נהדר לסלמון המסורתי) שהיה פשוט מעולה. הבייגל מגיע ממאפיית "שלום עליכם" הסמוכה, והחלות שקנינו שם לשבת היו כל כך טובות, שקנינו עוד כמה הביתה. בימי רביעי המקום מקיים ערבי פופ-אפ תוססים של נקניקיות וזני יינות מתחלפים מהאזור.
רנטו. חנות יין ומעדנייה
(רנטו)
כמה זה עולה?
מלון אחוזת הירדן - החל מ-845 שקלים לזוג ללילה באמצ"ש
