האם השרה להגנת הסביבה עידית סילמן הצליחה לסלול את הדרך לכלא תנינים? האם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בדרך להצבת תנינים בכלא קציעות? התשובה הקצרה: לא בדיוק.
אז מה הסיפור? השרה סילמן חתמה על הכרזה לפיה תנין היאור הוא "חיית בר מטופחת", כלומר חיית בר שניתן להשתמש בה לצרכים ביטחוניים, כל עוד היא מוחזקת על ידי גוף ביטחוני. במקרה שלנו - שירות בתי הסוהר (שב"ס). אבל מכאן ועד כלא עם חפיר מלא בתנינים המרחק רב.
(Tony Campbell, Shutterstock)
בעמודי חדשות ברשתות החברתיות המזוהים עם הימין, היללו את המהלך כ"צעד מבריק ויצירתי". השרה בעצם מסתמכת על מצב חוקי קודם, ובו תנינים הוגדרו כ"חיית בר מטופחת", כלומר כזו שמטפחים ומגדלים בני אדם כדי שניתן יהיה לגדל אותם ולסחור בעורם (ולא כמו חיית בר רגילה, שגדלה בטבע). בשנת 2008 החליט השר לשעבר גדעון עזרא המנוח, להכריז על התנין כחיית בר מטופחת. בשנת 2013 ביטל השר לשעבר גלעד ארדן את מעמד התנינים כחיית בר מטופחת, אחרי המלצת רשות הטבע והגנים (רט"ג) לאסור גידול מסחרי של תנינים. הסיבה? אי-אפשר להבטיח שאלה לא יזלגו לטבע ויהוו סכנה אקולוגית - וגם סכנה לציבור.
בעצם, השרה סילמן לוקחת אותנו לאחור. בעוד מדינות רבות מתקדמות ומחוקקות חוקים להגנה על בעלי חיים, סילמן בוחרת לחזור אחורה בזמן. אלא שהיא עושה זאת מבלי שההכרזה נכנסה לרשומות, בלי להתייעץ עם מליאת רשות הטבע והגנים ובלי לערוך הליך ציבורי מסודר. אולי מדובר בצעד יצירתי, אבל הוא נעשה בלי הרבה מחשבה וחוכמה.
בשב"ס טענו כי קיים שימוש מקובל בתנינים למטרות דומות בארצות-הברית ובדרום-אמריקה. הבעיה? הם אפילו לא הציגו סימוכין בנושא, ובכל מקרה לא מדובר בשימוש מקובל בעולם. ומה עם "כלא התנינים" של נשיא ארה"ב טראמפ? מדובר באזור שבו התנינים מצויים בטבע, ולכן אין בכלל מקום להשוואה.
בשב"ס טענו כי ההכרזה תאפשר לחקור את אפקט ההרתעה של התנינים על האסירים, בדומה למחקרים אחרים של שב"ס בשיתוף גורמי אקדמיה. בנוסף, הוסיפו, כי המחקר אינו טעון אישור בוועדה לניסויים בבעלי חיים. אלא שלא נעשה כל מחקר על הנושא, ולכאורה נראה שההחלטה כמעט שרירותית.
בשב"ס הודיעו כי הם נכונים להבטיח את רווחתם הפיזית של בעלי החיים, בין היתר על בסיס ניסיונם בהפעלת כלבים. אלא ש"על פניו לא קיימת מומחיות בארגון בהתמודדות עם גידול חיות בר מסוכנות מסוגם של התנינים", כתבה היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, עו"ד נטע דרורי. "מעבר לכך, הצדקת השימוש בבעלי החיים התמקדה בחומרת מעשיהם של האסירים הכלואים, מבלי להידרש להיבטי האתיקה של השימוש בבעלי חיים כאמצעי הפחדה והרתעה".
התובע הראשי של רשות הטבע והגנים, עו"ד שי פרץ, הבהיר שהשרה סילמן צריכה לפעול לפי דין. יש צורך בחוות דעת של חטיבת המדע ברשות, בעמדות גורמי האכיפה והפיקוח וחוות דעת של מומחים לבטיחות, לאבטחה, לניהול סיכונים, לווטרינריה ורווחת בעלי חיים. רק לאחר בחינה כזו מליאת הרשות תוכל לגבש עמדה מקצועית אם לחזור לאחור.
בלאו הכי, השרה סילמן בעצם יוצרת פרשנות חדשה למונח "חיית בר מטופחת", שכן אין תקדים להגדרה כזו של חיה עבור שירותים ביטחוניים. כלומר, אם היא רוצה אכן לעשות את השינוי הזה, נדרש שינוי בחקיקה ראשית ולא בתקנות. אם לא די בכך, ההכרזה אפילו לא נכנסה לרשומות.
ברשות הציגו טיוטת חוות דעת של ד"ר נעם לידר, שקבע כי "אין בעולם מודל מקצועי מבוסס להפעלת תנינאים כחלק ממערך אבטחה של מתקני כליאה... מדובר במהלך חסר תקדים, בעוד שהתועלת הנטענת - אפקט ההרתעה - אינה מוגדרת, אינה מדידה ולא הוכחה. מנגד הסיכונים הם ברורים, מוחשיים וארוכי טווח". במילים אחרות, הסכנה לציבור ולטבע הרבה יותר גדולה מאשר לאסירים הביטחוניים שעליהם "ישמרו" התנינים.
למרות עמדת גורמי מקצוע, השרים סילמן ובן גביר הפעילו לחצים על אנשי רשות הטבע והגנים. לבסוף, לאחר שהבינה שהיא תיאלץ לפעול בצורה מסודרת, החליטה סילמן לעשות את הדברים בעצמה ולחתום על הכרזה שנעדרת בסיס חוקי. לסיכום - הדרך לאלקטרז תנינים ישראלי עוד ארוכה.
