חתול בשק: על פי הגילויים שנחשפנו אליהם, המבצע הלא-הרואי להחלפת השלטון באיראן דווקא באחמדינג'אד נקרא בקוד החשאי "חתול במגפיים". האמת, בזמנים אלה שלפני הבחירות לכנסת ה-26, גם אנחנו חיים בתקופה של "חתול במגפיים". רב הנסתר על הגלוי: ההתכתשות מול איראן נמשכת. טראמפ ממשיך לזגזג. משמרות המהפכה, למרבה צערם ולחרדתם של רבים אחרים, נמנעים מלתקוף את ישראל ולאפשר בכך לכל חמומי המוח אצלנו "לגמור את העבודה". הייתי מציע להם להרגיע. אין דרך "לגמור את העבודה" מול איראן. וכך נישאר עם מה שמכנים החוקרים באקדמיה "מלחמת נצח", עד שטראמפ יחליט להצהיר שניצח ויסתלק סופית מהאזור. ואנחנו נישאר עם החתול במגפיים - חזית לנצח מול איראן.
אם היו קוראים שם בחדרים הסגורים על ניסיונות עבר של ארגוני הביון לחסל מנהיגים, היו רואים שזה לא הולך כל כך. אין הצלחות גדולות. מתברר שהצד שלנו - שב"כ, מוסד וצה"ל - הפך למכשיר הקטלני בעולם בכל מה שקשור בחיסולים. נו, ואז? תשאלו מה זה עוזר להבטחת ביטחוננו. לידיעתכם סיפור שלמיטב ידיעתי עוד לא פורסם: בשעתו פנה למוסד הסאוואכ - שירות המודיעין של השאה - וביקש שהצד הישראלי יחסל את חומייני, אבי המהפכה האיסלאמית. זאת בתקופה שבה עוד תיכנן את המהפכה ממתחם מוגן היטב ליד פריז. והמוסד סירב. באיראן אמרו: "אתם יכולים לעשות את זה בלי חתימה". והמוסד סירב.
זה נגמר: כששמעתי ששרה נתניהו דיברה עם זיני ודרשה שיאבטחו אותה עד שתלך לעולמה ואת בניה עוד שנים ארוכות, הבנתי ששרה - שתמיד בן זוגה טוען שהיא רואה פני עתיד - מבינה שזה נגמר. הם הולכים להפסיד בענק.
לגדי איזנקוט שממשיך להתקרב ללשכת ראש הממשלה, אני מציע את מה שאמר אוסקר ויילד: "היה אתה עצמך, כל אחד אחר כבר תפוס".
בארוחת ערב פרטית לכבודו של רם עמנואל שמעתי את המארחת, החברה הקרובה שלנו, נושאת דברים על ההשפעה של ארצות-הברית על כל אחד שזכה לחיות בה שנים אחדות. דבריה ריגשו את הנוכחים וגרמו גם לעמנואל לדמוע. נזכרתי שוב בוויילד שביקר באמריקה וסיכם את רשמיו כך: "כל אדם בהגיעו לגיל 21 מקבל זכות הצבעה ובכך רוכש מיד את השכלתו הפוליטית... כדאי בהחלט לבקר בארץ היכולה ללמד אותנו את יופייה של המילה 'חירות', ואת ערכו של הדבר עצמו: חירות". ואוסקר ויילד השנון סיפר עוד על ביקור באולם ריקודים ששם התוודע לדבריו ל"שיטה הכי טובה של ביקורת אמנות שנתקלתי בה מעודי: מעל הפסנתר היה תלוי שלט 'נא לא לירות בפסנתרן. הוא עושה כמיטב יכולתו'". מבריק.
ויילד נפגש גם עם המשורר וולט ויטמן. חלק משיריו תורגמו גם לעברית. הנה שורות שמוטב לשנן גם כאן: "התנגד הרבה, ציית מעט. התרת ציות עיוור, התרת שיעבוד מוחלט. ושום אומה, מדינה או עיר עלי אדמות לא תשיג עוד לעולם את חירותה לעצמה".
אנחנו, כפי שכתב המשורר האמריקאי המוכר מכולם, כמו "עלה עשב - אינו נחות ממהלך יומם של הכוכבים". השירה, כמו שלמדתי, מבטאת באופן המדויק ביותר מאוויים וחלומות, שמדי פעם מתגשמים.