כיאה למונדיאל שנערך במדינה עם תעשיית הקולנוע הכי גדולה בעולם בפער, גם הגמר הערב מתכתב עם כמה מהתוצרים הכי מפורסמים של הוליווד. מערבון בצהרי היום (של החוף המזרחי) בין הקאובוי הזקן שמקווה לרכוב הערב אל השקיעה עם גביע עולם נוסף צמוד לאוכף, לבין האקדוחן הצעיר שירש את מקומו בעיירה המאובקת ברצלונה, ומעוניין עכשיו לנשל את יריבו גם מהפרס המוזהב.
בנוסף, אם ראיתם אפילו רק סרט ספורט אחד בחייכם, אתם כבר יודעים שדווקא מי שלא עשה כמעט כלום עד הרגע המכריע, הוא זה שמתעלה על עצמו בטיימינג הנכון. וזה בדיוק מה שלאמין ימאל עשה עד עכשיו בטורניר: המון כלום.
איור: ליאו אטלמן
איכשהו, הילד הקטלאני הזה הצליח להיות בערך כוכב העל היחידי בטורניר שלא כבש בצרורות, ניצח לבדו משחקים או סתם נתן הופעות ענק. אוהדי ספרד בטח יטענו שהנבחרת שלהם מראש בנויה על הקולקטיב ולא על כוכב אחד לבד שמעז, אבל אני חותם לכם שאת ימאל עצמו זה לא מאוד מנחם.
הוא רואה את קיליאן אמבאפה מתפוצץ כבר מונדיאל שני ברציפות, את ארלינג הולאנד מכניס לפאוץ' קטן את כל נבחרת ברזיל ושולח אותה הביתה בשמינית הגמר, ואת הארי קיין וג'וד בלינגהאם שסוחבים על גבם את שלושת האריות ותשעת השחקנים הנותרים. והוא? הוא ממשיך לפתוח באגף כדי לקבל כדור ואז להוריד בחזרה לדני אולמו, שימשיך לפביאן רואיס, שישאיר לרודרי, שיעביר למארק קוקורייה, שיחפש את פראן טורס - וחוזר חלילה.
זה הרי היה אמור להיות המונדיאל שלו. אלא שפתאום הנודניק ההוא מרוסאריו שכבר היה אמור להירגע אחרי הזכייה בקטאר, נראה כמו הכדורגלן הכי רעב בעולם. פתאום התהילה שהייתה אמורה להגיע מהאגפים שבהם הוא שועט, מתרכזת דווקא ברחבה שבה משוטטים שמות כמו מיקל מרינו ומיקל אויארסבאל.
הערב, במשחק הגמר בניו-ג'רזי, הוא יוכל לכתוב מחדש את הסיפור שלו אם יצליח להתגבר על הנבחרת עם 800 הנשמות מארגנטינה, ואני לא יודע אם הוא מסוגל, אבל אני יודע איפה אין הרבה שרוצים לראות את זה קורה: כאן בישראל. כלומר, אם זה לא מספיק שימאל הולך לשחק מול הכדורגלן הנערץ בעולם והנבחרת הכי אהודה בישראל (כנראה כולל זאת שממש מייצגת את ישראל), אז יש גם את הסיפור המעצבן ההוא עם הדגל.
חודשיים עברו מאז שחגיגות האליפות של ברצלונה כללו גם דגל פלסטין בידיים של הטאלנט, ולמרות שלאמין כנראה עדיין לא יודע להגיד אם עזה היא עיר חוף או רכס הרים, ברור שמדובר במהלך שלא תורם לפופולריות שלו כאן.
במילים אחרות, גם בגלל שזה מול הקאובוי הזקן, ובגלל שאפילו בהוליווד עדיין מעדיפים הפי אנד, ובגלל שיש לו מספיק מונדיאלים בעתיד כדי לתקן - כולי תפילה שהדגל הבא שהוא יניף - הלילה באזור חצות בערך - יהיה בצבע לבן.
