על איתמר בן גביר אפשר לכתוב הרבה: על סגנונו, על העימותים שהוא מנהל ועל המחלוקות סביב מידת מעורבותו בעבודת הגופים הכפופים למשרד לביטחון לאומי ובמיוחד משטרת ישראל. הוא מהשרים השנויים ביותר במחלוקת בממשלה. אך בעוד שבן גביר מציג את עצמו כשר שיורד לפרטים שאינו מוכן להשאיר את המערכת על "טייס אוטומטי", מבקריו רואים באותה מעורבות עצמה טשטוש של הגבול בין קביעת מדיניות לבין התערבות בעבודה מקצועית. כשלוש שנים וחצי לאחר הקמת הממשלה אפשר לבחון את הפער בין ההבטחות, המהלכים והתוצאה.
במהלך כהונתו, קידם בן גביר הרחבה נרחבת של רישיונות נשק, הגדלת תקציבים, חקיקה בתחומי הטרור והפרוטקשן ושינוי ניכר במדיניות הכליאה של אסירים ביטחוניים. מנגד, חלק מהתחייבויותיו לא הבשילו לחקיקה או למדיניות קבועה. ובעיקר, הנתון המרכזי שעליו ביקש להיבחן, הביטחון האישי, אינו מצביע על שיפור כשמספר קורבנות הרצח הפלילי הוכפל.
השר בן גביר
(אלכס קולומויסקי)
עונש מוות למחבלים
עונש מוות למחבלים היה אחת מהבטחות הדגל של בן גביר. ההסכם הקואליציוני עם עוצמה יהודית קבע שהחקיקה תקודם לפני תקציב 2023, אך היעד לא הושג והחוק אושר בכנסת במרץ 2026. מבחינה פוליטית, זהו הישג ברור: חוק שהוצג במשך שנים כדרישת יסוד של עוצמה יהודית אכן התקבל. מבחינה משפטית, התמונה מורכבת יותר. במסלול הישראלי החוק מתייחס למי שגרם בכוונה למותו של אדם, מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל ובנסיבות טרור מסוימות. ביהודה ושומרון נקבע מסלול נפרד, בעל תנאים שונים. יישום החוק לפסיקה יהיה קשה מאוד שכן יהיה קשה לקבוע כי פעולת טרור לדוגמה של מחבל יחיד באה לשלול את קיומה של המדינה. טרם נוצרה פסיקה שמלמדת כיצד יופעל, אך נכון לעכשיו נראה כי החוק נועד למטרות יח״צ וכי יישומו יהיה קשה.
חסינות לחיילים ולשוטרים
התחייבות לחוק חסינות לחיילים ולשוטרים לא מומשה. בינואר 2023 הונחה הצעת חוק פרטית של ח"כ צביקה פוגל מעוצמה יהודית, שעסקה בהסדרת האחריות המשפטית של אנשי כוחות הביטחון בפעילות מבצעית, אלא שההליך לא הושלם. בפועל, לא נחקק חוק חסינות במתכונת הרחבה. אפשר לייחס לבן גביר את ההבטחה ואת קידום סדר היום הפוליטי, אך לא לטעון שנוצרה בפועל חסינות חדשה. גם באשר להבטחה לשנות את הוראות הפתיחה באש נדרש דיוק, כאשר לשר לביטחון לאומי אין סמכות לקבוע את הוראות הפתיחה באש של צה״ל. ההסכם הקואליציוני עם עוצמה יהודית עסק בבחינת הוראות הפתיחה באש של משטרת ישראל ובשינוין, ככל שיידרש.
הרחבת סמכויות
תיקון פקודת המשטרה הרחיב את תפקיד השר לביטחון לאומי בהתוויית מדיניות כללית, סדרי עדיפויות ועקרונות תקציביים. זהו אחד ההישגים המוסדיים החשובים ביותר של בן גביר: חיזוק מעמדו של הדרג הפוליטי מול המשטרה. אלא שההרחבה אינה מוחלטת. בינואר 2025 פסל בג״ץ את הסעיף שאפשר לשר להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, וקבע פרשנות מצמצמת ליתר הסמכויות. השר רשאי להשפיע על כיוון המדיניות, אך אינו רשאי להתערב בחקירה או לתת הוראות מבצעיות פרטניות. בן גביר אמר כי ראיין מאות קצינים וגם סוגיה זו עוררה ביקורת חריפה שהובילה להטלת הגבלות גם על מינוי בכירים במשטרה.
רישיונות נשק
הרחבת הזכאות לרישיונות לנשיאת כלי ירייה היא אחד ההישגים המובהקים ביותר של בן גביר. לאחר 7 באוקטובר הורחבו הקריטריונים, נוספו יישובים לרשימת הזכאות, גדל מערך הרישוי והטיפול בבקשות הואץ. מספר מחזיקי הרישיונות עמד ב-2026 על כ-350 אלף, לעומת כ-155 אלף בסוף 2022. מבחינת בן גביר, זו תשובה ישירה להבטחתו לחזק את יכולת ההגנה העצמית של אזרחים. מבקריו מזהירים מסיכוני פיקוח, הכשרה ואכיפה, אך אין מחלוקת על היקף ההרחבה ועל מהירות היישום שלה. סוגיה זו גם הובילה לחקירה פלילית של מתן רישיונות נשק על ידי גורמים במשרדו - חקירות שלא הבשילו לכתבי אישום והתיקים נסגרו.
תנאים בשב"ס
תחום שירות בתי הסוהר הוא אולי המקום שבו טביעת האצבע של בן גביר ניכרת יותר מכל. בתקופתו, ובהובלת שב״ס ונציבו קובי יעקובי, הוחמרה מדיניות הכליאה של אסירים ביטחוניים. בן גביר כינה את המהלך “הפסקת הקייטנות”. מאז 7 באוקטובר 2023 צומצמו באופן ניכר תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים, ובהם ביקורי משפחות והצלב האדום, זמן מחוץ לתא, החזקת ציוד אישי, גישה לרדיו ולטלוויזיה ותפריט המזון. המדיניות הובילה לעתירות ולביקורת מקצועית. בעתירה שעסקה במזון לאסירים ביטחוניים נדרש שב״ס לעמוד ברף המחיה הבסיסי הקבוע בדין. לכן אפשר לראות במהלך הישג פוליטי מובהק של בן גביר, אך לא להציגו כנטול מחלוקת מקצועית, משפטית והומניטרית - כפי שרואים אותו חלק מארגוני זכויות האדם.
פרוטקשן ושלילת אזרחות
בשנת 2023, הצעת החוק של חברי הכנסת יצחק קרויזר ואלמוג כהן (עוצמה יהודית), שנועדה להילחם בתופעת גביית דמי חסות (פרוטקשן), עברה בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. לפי החוק, שנחקק כהוראת שעה לחמש שנים, הוגדר עונש מאסר מינימלי של שלוש שנים על עבירת פרוטקשן. רק בתחילת השנה, כנופיית דמי חסות מטמרה, שהטילה אימה על בעלי עסקים ואף סחטה קבלן עבודות תשתית שביצע עבודות במתקן לאומי נעצרה ונחקרה על ידי שוטרי מחוז צפון. נגד ארבעה מחברי הכנופיה, הוגשו כתבי אישום חמורים מכוח חוק הפרוטקשן. גם החוק לשלילת אזרחות או תושבות ממורשעי טרור עבר ב-2023. אולם הוא אינו חל אוטומטית על כל מי שהורשע בעבירת טרור.
המספרים נגדו
תקציב הפעילות השוטפת של המשרד לביטחון לאומי עלה מ-20.6 מיליארד שקלים בתקציב המקורי של 2022 ל-26.7 מיליארד ב-2025. לאחר שינויים והעברת עודפים הגיע תקציב 2025 ל-28.8 מיליארד שקלים.
הגידול אפשר הרחבת שכר, תקנים, ציוד ויחידות. אבל תקציב הוא אמצעי, ולא מדד תוצאה. השאלה הציבורית היא אם הגידול במשאבים תורגם לשיפור מורגש בביטחון האישי. התשובה לכך במבחן התוצאה: שלילית. מספר הנרצחים והפשיעה המאורגנת שוברים שיאים. הנתון המרכזי במאזן הוא מספר קורבנות הרצח הפלילי בישראל. 148 בני אדם נרצחו ב-2022 ו-308 ב-2025.
לא כל רצח הוא תוצאה ישירה של החלטת שר, ובן גביר אינו האחראי היחיד לפשיעה המאורגנת שנבנתה במשך שנים. גם המלחמה שינתה סדרי עדיפויות והעמיסה על מערכות הביטחון. אלא שבן גביר ביקש יותר סמכויות, קיבל תקציבים גדולים והעמיד את הביטחון האישי במרכז הקמפיין שלו. לכן זהו גם מבחן ציבורי מרכזי לכהונתו. בחברה הערבית הנתונים קשים במיוחד. מספר אירועי הרצח עלה מ-103 ב-2022 ל-206 ב-2024. אלה נתוני אירועים, ולא בהכרח מספר קורבנות. נכון ל-12 ביולי 2026 נמנו 153 אזרחים ערבים שנהרגו מתחילת השנה בנסיבות הקשורות לאלימות ולפשיעה, ורק 16 מקרים פוענחו.
מאשים את היועמ"שית
מהשר בן גביר נמסר בתגובה: "השר בן גביר הבטיח לפני כניסתו לתפקיד להחזיר את המשילות והביטחון לערי ישראל, לאחר שבתקופת הממשלה הקודמת התחוללו פיגועים בערי ישראל מדי יום – והשר אכן עמד בהבטחתו: לפי נתונים רשמיים של המשטרה, חלה ירידה משמעותית של יותר מ-70% בפיגועי טרור בערי ישראל. באשר לרציחות בתוך החברה הערבית: מדובר במכת מדינה שהוזנחה במשך עשורים רבים. עם כניסתו לתפקיד, פעל השר בן גביר מיידית להעניק למשטרה שלושה כלים שוברי שוויון לחיסול הפשיעה הערבית: סמכות לשימוש בכלים טכנולוגיים נגד העבריינים, שימוש בצווי מעצר מנהליים נגדם, והכנסת השב"כ לטיפול בפשיעה – זאת לצד קטיעת מדיניות ה'סולחות'. למרבה הצער, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מנעה ומונעת עד היום את השימוש בכלים הטכנולוגיים נגד ארגוני הפשיעה. השר בן גביר מעניק גיבוי מלא לשוטרים הפותחים באש כאשר הם מצויים בסכנת חיים.
על אף ניסיונות המערכת המשפטית הבלתי פוסקים לפגוע בסמכויות השר לביטחון לאומי (ובסמכויות יתר שרי הממשלה), השר ממשיך לעשות שימוש בסמכותו הקבועה בחוק למנות קציני משטרה בכירים לתפקידם, ולהתוות מדיניות למשטרה".
