ההודעה כי החל יישום הפיילוט בדרום לבנון, שבמסגרתו יעברו בהדרגה שטחים מידי צה"ל לידי צבא לבנון, מסמנת שלב חדש ומורכב בלחימה בצפון.
בשלב ראשון מדובר בשלושה כפרים: סריפא, פרון וזוטר אל-ע'רבייה. שני הראשונים, סריפא ופרון, נמצאים מחוץ לקו הצהוב שהוגדר לכוחות ולכן אין שם חיילים. צה"ל מנהל תצפיות עליהם, יכול להנחית אש בכל נקודה, אך הגעת צבא לבנון למעשה אינה כרוכה כלל בנסיגה צה"לית. מנגד, זוטר אל-ע'רבייה נמצא בתוך מרחב הקו הצהוב. עד לא מזמן היו שם כוחות אוגדה 36, כחלק מהמהלך לכיבוש הבופור ביחד עם הכפר הסמוך, זוטר אל-שרקייה. לאחר החלק העצים של התמרון דילל צה"ל את כוחותיו בזוטר אל-ע'רבייה, וכיום גם הוא נמצא בשליטה של תצפית ואש בלבד.
הבחירה להתחיל דווקא בכפרים הללו נובעת משלל סיבות, אך העיקרית שבהן היא שאין מדובר בנסיגה צה"לית ממשית. אלה שטחים בעומק דרום לבנון, שרוב התשתיות בהם כבר טופלו באופן מסוים. ההבנה בדרג הביטחוני היא שאם צבא לבנון אכן ישמור על השטח נקי ממחבלים, אפשר יהיה להמשיך עם כפרים אחרים, שמהם צה"ל בהחלט ייאלץ להסיג את כוחותיו. מאז הפסקת האש, כוחות אוגדה 36 מכינים את הקרקע לשני תרחישים הפוכים: למקרה שבו יצטרכו לפרוץ קדימה ולכבוש שטחים נוספים, ומנגד לרגע שבו יעבירו את השליטה לידי צבא לבנון. לפחות על פי סיור באזור שבו נמצאת האוגדה – צה"ל מתכוון להישאר בדרום לבנון שבועות ארוכים. כוחות ההנדסה עסוקים מאוד, מעצבים את השטח כך שיוכל להתאים למקרה שבו הפסקת האש תיעצר. "אין ספק ששינוי המשימות וחוסר הוודאות הוא לא פשוט", אומר אחד הקצינים בשטח, "אבל כל חייל פה מבין את המשמעות של מה שקורה. קראנו על הליטני ועל הבופור בספרים ועכשיו אנחנו פה. חיזבאללה התארגן כאן בצורה משמעותית. אין כמעט בית או מרחב שלא מצאנו בו אמצעי לחימה".
לוחמים שפועלים בעומק דרום לבנון, כ-11 קילומטרים מקו הגבול, מסבירים את המורכבות של הטופוגרפיה הלבנונית: "יש כאן בולדרים וסבך שקשה לעבוד בו. חיזבאללה בנה כאן מוצבים בצלע ההרים, הכניס לשם אמצעי תצפית וירי ושלט על המרחב. העבודה לחישוף של כל השטח מורכבת. יש כמה תוכניות להמשך. יכול להיות שנמשיך קדימה, ומנגד אנחנו נערכים גם למצב שנהיה בדיוק באותה נקודה גם בחורף".
העברת השטחים ללבנונים תתבצע בתיאום מלא, ממש כמו חילוף כוחות בשטח. לצה"ל יש דרישות ברורות מצבא לבנון: להמשיך את פירוקן של תשתיות הטרור, למנוע בנייה מחדש שלהן על ידי חיזבאללה, לבלום ניסיונות להעברת אמצעי לחימה. זה לא יהיה פשוט. ארגון הטרור מנצל את הפסקת האש להתעצמות ומשנע לאזור, ברגל ועל גבי אופנועים, אמצעי לחימה, ציוד ואספקה. הוא גם מטיס רחפני צילום על מנת לאסוף מודיעין על פעילות כוחות צה"ל במרחב.
בתגובה לכך, בכל מרחב הקו הצהוב מעבה צה"ל את כוחותיו ומפגין אגרסיביות רבה בשטח. כוחות ההנדסה של האוגדה פורצים צירים קשים. העבודות כוללות חציבה בצלעי הרים כדי שניתן יהיה לעבור באמצעות רקמ"ים. במקביל משפרים את המגננים שבהם נמצאים הכוחות כדי להגן עליהם מירי ארטילרי ומרחפני נפץ.
בצה"ל נערכים שבועות ארוכים קדימה. "יש לנו זמן בכל הקשור למימוש הפיילוט", מסביר גורם צבאי בכיר, "המטרה היא לתת לצבא לבנון לעבוד ואז לבדוק בצורה מוקפדת את הנעשה בשטח". שתי סוגיות נפיצות עלולות לפגוע בתהליך. הראשונה היא גורלם של כ-40 מחבלי חיזבאללה הכלואים ברכס עלי טאהר, שנשלט ברובו על ידי צה"ל. המחבלים מנהלים קרב הישרדות, בכירי חיזבאללה מחפשים פתרון שיאפשר להם לצאת, בצה"ל מעדיפים לייצר עבורם רק שתי אפשרויות: להיכנע או למות. התקדמות בפיילוט תהיה כרוכה במציאת תשובה ברורה לגביהם. הסוגייה השנייה שנותרה פתוחה היא מה יעלה בגורל תשתיות הטרור שהתגלו ברכס. האם צה"ל ישמיד אותן, או שיועברו כמו שהן לצבא לבנון.
כך או אחרת, המערכה בדרום לבנון, שהחלה בסוף פברואר, עדיין נמשכת.






