בערב הגמר לא היה אדם אחד סביבי שלא ידע היכן ועם מי הוא הולך לצפות בו. כל היום נסב סביב ההכנות: הארוחה, בקבוקי הקאווה במקרר וקבוצות הוואטסאפ של החברים, שבהן ההימורים לא פסקו לרגע. במקרה האישי שלי, המשחק הזה היה מפגש של רגשות מנוגדים: מוקפת בחברים ספרדים, בזמן שמחצית מהמשפחה בבית בכלל בעד ארגנטינה. זו מסורת משפחתית רבת שנים: אפשר להחליף יבשת, אבל נבחרות הן בלב. נבחרות לא מחליפים. על השולחן בסלון שלי היו גם אמפנדס וגם טורטייה ספרדית, דגלים של שתי המדינות, והרבה - כן, הרבה - מתח.
במהלך הערב החלו החברים להגיע, והאחרונים שבהם העידו שהרחובות ריקים. בכיכרות, בחופי הים ובברים השכונתיים הוצבו מסכי ענק. מי שלא ישב מול הטלוויזיה בסלון הצטופף, מיוזע ונרגש, בתוך קהל גדול, מוכן בחולצה אדומה לדקות ארוכות של מריטת עצבים.
מיליון איש ברחובות. החגיגות אתמול במדריד
(Bernat Armangue, AP Photo/Bernat Armangue)
בכיכר קולון המרכזית במדריד התכנסו יותר מ-50 אלף אוהדים מול מסכי הענק. רק בדקה ה-106, כאשר פראן טורס כבש סוף-סוף את השער שהביא את הניצחון והעניק לנבחרת ספרד את תואר אלופת העולם בפעם השנייה בהיסטוריה - נשמעה שאגת הרווחה. מה שעשתה רגלו הימנית של אנדרס אינייסטה לפני 16 שנה, עשתה שלשום רגלו השמאלית של טורס.
מרגע שריקת הסיום, החגיגות ברחבי המדינה התפרצו בגדול. כולם רצו להיות חלק, לזכור ולתעד את הרגע. גם ברחוב שלי בברצלונה יצאו התושבים מבתיהם ונשארו שעות ארוכות ברחוב, שרים יחד וחוגגים את הניצחון. מי שיזכרו את הרגע הזה במיוחד הם תושבי העיירה פויוס שבמחוז ולנסיה, שבה מתגוררים כ-8,000 תושבים, וכולם גאים היום להיות "תושבי עיר הולדתו של פראן טורס". ראש העיירה אף הכריז כי טורס יקבל את התואר "יקיר העיר".
הניצחון הוליד מחדש את הרוח הספורטיבית הנוצצת שחוו הספרדים לאחר הזכייה ביורו 2008 ובמונדיאל 2010. גם הנבחרת הנוכחית, עם שחקנים מאתלטיקו מדריד, סוסיאדד ובילבאו, מעניקה תחושה של "הנבחרת של כולנו" לאחר שנים שבהן הנציגות הגיעה בעיקר מברצלונה וריאל מדריד.
אתמול נחתה הנבחרת במדריד ליום ארוך של קבלות פנים, שהחל בארמון המלוכה. המלך ובני משפחתו שבו לעיר מוקדם יותר, לאחר שנכחו בגמר. בסיום לחיצות הידיים וקבלות הפנים שנמשכו גם מצד הדרג הפוליטי, עלתה "לה רוחה" על אוטובוס פתוח ויצאה לתהלוכה חגיגית ברחובות מדריד - הפעם פנים אל פנים עם המעריצים. משעות הבוקר המוקדמות,נהרו למקום אוהדים רבים שהמתינו לנבחרתו של לואיס דה לה פואנטה במסלול הניצחון, שהסתיים בכיכר סיבלס. לפי מקורות שונים, יותר מ-120 אלף איש הגיעו לכיכר סיבלס, וכמליון איש התגודדו ברחובות שבהם עברה התהלוכה.
רק לפני חודש נערכה באותה כיכר מיסה המונית בהשתתפות האפיפיור לאו ה-14, בנוכחות למעלה ממיליון בני אדם. מי מביניהם שהתפלל אז לשוב לכיכר, והפעם יחד עם נבחרת ספרד כאלופת העולם, זכה אתמול להגשים חלום.
