הכנסת היוצאת "הצטיינה" לדאבון רבים בחקיקה מקוממת שפגעה במשק, בהתכתשויות בלתי נגמרות בין חבריה ובאי עשייה בתחומים העיקריים והדחופים כמו מאבק ביוקר המחיה, בפקקים בכבישים, באי העלאת רמת החינוך וכמובן בחקיקה שהפחיתה את השוויון בנטל.
(יואב דודקביץ)
אבל גם בכנסת הלעומתית, הכושלת והמסוכסכת הזאת היו כמה צדיקים שעשו עבודה טובה למדי בתחום הכלכלי וראויים לשבחים, אף שהם היו לא רבים. מבין השרים בלט בעשייה החיובית שר הפנים היוצא משה ארבל (ש"ס), שהכל זוכרים לו איך במחי יד תיקן ושידרג את נוהל הנפקת הדרכונים וסייע רבות לרשויות מקומיות.
בוועדת הכספים בלטו יותר מכל, במאבקם למנוע העברות כספים ליעדים לא ראויים, הח"כים נעמה לזימי (העבודה), ולדימיר בליאק ונאור שירי (יש עתיד), ואורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי). את ועדת הכלכלה ניהל דוד ביטן (הליכוד) לרוב בדרך מושכלת ועצמאית מאד. אורי מקלב (יהדות התורה) ויצחק קרויזר (עוצמה יהודית) הצטיינו לאורך השנים בחקיקה צרכנית ולאו דווקא עבור המגזרים שהם מייצגים. ניתן לקוות רק שבכנסת הבאה יימצאו ח"כים רבים יותר שיראו את טובת הציבור לפני טובתם הם.
