מי? פרופ' אורלי שדה, דיקנית בית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים, נשואה, בת 57, אמא לשני ילדים, גרה ברמת-גן "ונוסעת באהבה לאוניברסיטה העברית בירושלים", אומרת מי שהיא האישה הראשונה בישראל שקיבלה תואר פרופסור במימון, ומתנהלת שנים בזירה כלכלית גברית, תוך דגש מיוחד על שוויון מגדרי.
(Michal Revivo Photo)
החוק להפרדה בתארים מתקדמים? "אני נגד הפרדה מגדרית, קודם כול במישור הערכי. עבודה אקדמית היא בראש ובראשונה תולדה של שיתוף פעולה בין אנשים שמביאים איתם תפיסות וגישות שונות, שיוצרות עושר וגיוון שהוא חלק מנשמת אפה של האקדמיה. ולכן, מעצם מהותה, האקדמיה חייבת להיות חוצת מגזרים ומגדרים, וכמובן גם גבולות גאוגרפיים, כי רק על ידי שיתוף פעולה רחב נוצרת חדשנות. ואם אדבר על המגמה של לימודים בהפרדה גם כפרופסור למימון, הרי שמדובר בבזבוז משווע של משאבים, כי חוק שדורש לימודים בהפרדה יחייב לדאוג שיהיו קורס לגברים, קורס לנשים, קורס משותף, ומה באשר לזה שנשים למשל לא יוכלו ללמד בכיתות של גברים? זה הרי אבסורדי לגמרי ויוצר הרבה מאוד אילוצים ובעיות".
שדה מציינת את בית-הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית כדוגמה מייצגת לגוף שחרת על דגלו מחויבות לשוויון מגדרי: "הדיקנית שלנו היא אישה, סגנית ההוראה היא אישה, בראש תוכניות רבות עומדות אצלנו נשים שהן 50 אחוז מהסגל האקדמי. אנחנו עובדים בהרמוניה מלאה של נשים וגברים, ולכן האוניברסיטה העברית שהוקמה לפני יותר ממאה שנה לא תעבור להפרדה מגדרית. אני מצפה מכל מוסדות המחקר בישראל לצאת באותה הצהרה".
האם בג"ץ צריך להתערב? פרופ' שדה משיבה שזה לא מתפקידה להחליט עבור בית-המשפט הגבוה לצדק, אבל בהחלט מקווה שהוא יתערב. "האקדמיה הישראלית היא אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של הכלכלה הישראלית. חלק משמעותי מההכשרה האקדמית מתורגמת לכלכלה בתחומי הידע השונים. חלק גדול מההמצאות והפיתוחים בשוק הישראלי התחילו באקדמיה בישראל. וכדי שנוכל להמשיך להיות תחרותיים ולתרום גם לכלכלה וגם למדינה, אנחנו חייבים לאפשר את השיח המגוון ואת שיתוף הפעולה הרחב, זה בנפשנו". היא מבהירה ומודה שהמגמה מטרידה אותה מפני שמדובר במדרון חלקלק ומסוכן: "היום זה הפרדה בין גברים ונשים, ואיפה זה יעצור? האינטראקציה שהתלמידים סופגים בכיתות משליכה החוצה, מי לומד לצידי, איך אנחנו לומדים ביחד. מעבר לחומר הלימוד לומדים באקדמיה גם איך להתנהל בחברה שהיא רב-תרבותית, בעלת תפיסות שונות, וברגע שזה לא יהיה בכיתות, המגבלות יושלכו גם אל מחוץ לכותלי האקדמיה ויובילו לכך שאולי ניאלץ לעשות עוד דברים בהפרדה כזו או אחרת. מבחינתי זה קו אדום ערכי ומוסרי. זה העובדה שהדרישה הזו מתחילה ממגדר, לא אומר שזה ייעצר במגדר ומראש אסור לנו לאפשר זאת".
קבלת החלטות פיננסיות? אחד התחומים המסקרנים שהיא פועלת בו כיום הוא מימון ניסויי התנהגות. צוות הדוקטורנטים שאיתו היא חוקרת בונה מערך של ניסויים כדי להבין איך אנחנו מקבלים החלטות פיננסיות. "דוגמה ממחקר עדכני שבו עבדנו עם חברה שפיתחה אלגוריתם שמנסה להתריע לפני שאנשים נכנסים למשיכת יתר. הלקוחות קיבלו הודעה שמזהירה מפני כניסה למשיכת יתר, ובדקנו איך צורת ואופי ההודעה משפיעים על ההתנהגות, מי פותח את ההודעה, מי מתייחס לאזהרה וכו'. ניתוח התוצאות מאפשר לנו להמליץ לרגולטורים, לממשלה או לחברות עסקיות איך לפעול בדרך יעילה".
תחום נוסף שהוא נר לרגליה הוא שילוב נשים בתפקידי מפתח באקדמיה, והיא מעידה שיש מגמת שיפור, "אבל עדיין אחוז הנשים שהן פרופסוריות מן המניין קטן מאוד ביחס למספרינו באוכלוסייה. תפקידנו להעניק הזדמנות לטובים ולטובות ביותר להגשים את החלומות שלהם ולעסוק במחקר שיקדם את כולנו".
איפה הנשים נתקעות? "יש תחומים שמראש הם יותר שוויוניים, ובהם רואים שכבר בתואר הראשון יש פחות סטודנטיות, כמו למשל במדעים המדויקים, ומן הסתם גם בתארים מתקדמים רואים מיעוט נשים. יש תחומים, כמו מימון, שהיסטורית נתפסים יותר גבריים, ומה שקורה באקדמיה הוא שיקוף של זה", אומרת פרופ' שדה, שהייתה חברת הסגל הראשונה שהתקבלה במסלול המחקרי למחלקה למימון במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. והראשונה שקיבלה תואר פרופסור ומעמד של פרופסור מן המניין כאישה.
נשים וכסף? "חייבים להגביר את האוריינות הפיננסית בכל השלבים בחיים, בבית-הספר, בצבא, באקדמיה. אלא שהעניין עם נשים שגם כאשר יש להן ידע פיננסי, הן מעידות שהידע שלהן לא מספיק. וחייבים לתקן את זה כי תפיסת הידע שלנו היא קריטית ומשפיעה על כל החלטה פיננסית שנקבל".
