צום תשעה באב, שיחל היום בערב ויימשך עד מחר בערב, יציין את האבל על חורבן בית המקדש הראשון והשני שהיו על הר הבית בירושלים, כסמל לשלטון העם היהודי בארץ ישראל באותן תקופות.
יחד עם החורבן במרחץ דמים כואב, יצא העם היהודי לגלות ארוכה, מלאת ייסורים וצרות. את כל אלה מזכירים בבתי הכנסת בקטעי הקינות שנכתבו לצורך יום זה.
הצום כולל גם מנהגי אבלות כמו הליכה ללא נעלי עור, ישיבה על הרצפה או כיסא נמוך עד מחר בחצות היום ואיסור ללמוד תורה, מלבד דברים הקשורים לחורבן. בנוסף לכך לא מברכים אחד את השני ב"שלום". אלה מצטרפים למנהגי "בין המיצרים" המתחילים מצום י"ז בתמוז ונמשכים עד תשעה באב: לא להתגלח, לא לשמוע מוזיקה ולא להתחתן.
בבוקר הצום קוראים בבית הכנסת קינות, פיוטים נוגים המתארים את תחושת האבל והכאב על החורבן. במרוצת השנים צורפו לנוסחים השונים קינות על אירועים אנטישמיים כמו פרעות, שריפת התלמוד והשואה. השנה, בחלק מהקהילות יצורפו גם קינות על טבח 7 באוקטובר.
הקינה המפורסמת ביותר היא "אלי ציון ועריה", המתארת את חורבן המקדש והיציאה לגלות בדימויים כואבים ביותר. היא נפתחת במילים הבאות:
אֱלִי צִיּוֹן וְעָרֶיהָ | כְּמוֹ אִשָּׁה בְּצִירֶיהָ וְכִבְתוּלָה חֲגוּרַת שַׂק | עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ
עֲלֵי אַרְמוֹן אֲשֶׁר נֻטַּשׁ | בְּאַשְׁמַת צֹאן עֲדָרֶיהָ וְעַל בִּיאַת מְחָרְפֵי אֵל | בְּתוֹךְ מִקְדַּשׁ חֲדָרֶיהָ עֲלֵי גָלוּת מְשָׁרְתֵי אֵל | נְעִימֵי שִׁיר זְמָרֶיהָ וְעַל דָּמָם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ | כְּמוֹ מֵימֵי יְאוֹרֶיהָ.
