אחרי שנים של מגעים בין הצדדים, ארצות-הברית חתמה באופן רשמי על ההסכם שהושג בינה לבין סעודיה, שבמסגרתו ארה"ב תסייע לה לפתח תוכנית גרעין למטרות אזרחיות – בלי לדרוש מריאד לנרמל את היחסים עם ישראל, כפי שהוצע במקור על ידי ממשל ביידן, ובלי לדרוש את "תקן הזהב" של פיקוח בינלאומי הדוק, שמטרתו למנוע כל אפשרות של ניצול התוכנית האזרחית כדי לפתח בעתיד נשק גרעיני.
במהלך ממשל ביידן הוצעה עסקת חבילה שבה הותנה הסיוע הזה בהסכם נורמליזציה עם ישראל. אבל בצל המבוי הסתום במגעים על הסכם כזה, ממשל טראמפ שהמשיך את המו"מ הגרעיני מול ריאד בשנה שעברה הסיר את התנאי הזה. לפי הדיווחים, טיוטת ההסכם בין הצדדים סוכמה במקור באוקטובר 2025, אבל מאז לא קודמה לעבר חתימה בגלל המלחמה באיראן וחשש מהתנגדות בקונגרס. בלילה שבין שלישי לרביעי דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" כי את האישור הסופי לחתימה העניק הנשיא טראמפ בשבוע שעבר.

טראמפ נואם בעצרת עם תומכיו ב תיכון ווילר ב ג'ורג'יה ארה"ב באירוע לציון תוכנית חשבונות החסכונות שלו לילדים Trump Accounts
טראמפ נואם בעצרת עם תומכיו ב תיכון ווילר ב ג'ורג'יה ארה"ב באירוע לציון תוכנית חשבונות החסכונות שלו לילדים Trump Accounts
טראמפ
(צילום: REUTERS/Evelyn Hockstein)
לפי הדיווחים בתקשורת האמריקאית, ההסכם יהיה תקף למשך 30 שנה ויאפשר לחברות אמריקאיות לסייע לסעודיה לפתח תוכנית גרעין למטרות אזרחיות – כלומר פיתוח תחנות כוח גרעיניות, אותן לפי CBS ינהלו חברות אמריקאיות. ההסכם שנחתם עם סעודיה מעורר דאגה בקרב מומחים למניעת הפצת נשק גרעיני, וגם בישראל, מפני שהוא מעניק לריאד אפשרות להעשיר אורניום בשטחה: נקבע בו כי סעודיה וארה"ב יערכו עם התקדמות הפרויקט "מחקר" בן שנתיים, שמטרתו לקבוע את הכדאיות הכלכלית שבהקמת מתקן להעשרת אורניום על אדמת סעודיה, במקום להסתמך על משלוחי אורניום מועשר שיועברו תחת פיקוח הדוק מארה"ב.
לפי הדיווח, אם המחקר יוביל למסקנה שיש טעם כלכלי בהעשרת אורניום בסעודיה – ארה"ב היא זאת שתפתח את המתקן, תחת הסדר סודי המכונה "קופסה שחורה" ושמטרתו למנוע מסעודיה לקבל טכנולוגיות העשרה רגישות. בעיתון דיווחו עוד כי אם ארה"ב תתנגד להקמת המתקן בעקבות המחקר, סעודיה לא תוכל להתקדם לעבר העשרה עצמית או לקבל בכך סיוע ממדינה אחרת – אבל רק לתקופה של עשר שנים. גורמים בממשל טראמפ טענו כי המעורבות האמריקאית בתוכנית הסעודית תבטיח שאורניום מועשר לא יועבר למטרות צבאיות, ושסעודיה גם לא תוכל לעבד את החומר המשומש בכורים הגרעיניים כדי להפיק ממנו פלוטוניום – שכמו אורניום מועשר, יכול גם כן לשמש כחומר הבקיע בפצצת אטום.
ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו
(צילום: REUTERS/Ronen Zvulun)

החששות הכבדים בעקבות ההסכם

מומחים למניעת הפצת נשק גרעיני מביעים חשש מהפרצה האפשרית שההסכם מעניק לסעודיה לפתח בעתיד נשק גרעיני, וחלקם הביעו למשל חשש מתרחיש שבו בשלב מסוים בעתיד היא תלאים לפתע את אותו מתקן העשרה שעשוי להיבנות – ותחייב למעשה את ארה"ב לעמוד בפני הדילמה של התקפתו. סעודיה סירבה להתחייב על ויתור על העשרת אורניום, וברקע בין היתר האיום של יורש העצר מוחמד בן סלמאן לפתח נשק גרעיני – אם גם איראן תעשה זאת. בכל הנוגע לאיראן, תנאי ההסכם נתפסים בעולם כבעייתים מפני שהם חותרים תחת דרישתו של ממשל טראמפ מאיראן לוותר לחלוטין על העשרת אורניום בשטחה, במסגרת הסכם גרעין עתידי בין הצדדים.
ההסכם עם סעודיה גם לא מחייב אותה לפי הדיווחים לחתום על הסכם פיקוח הדוק עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), הסכם המכונה "פרוטוקול נוסף" – ושעליו חתמה למשל איחוד האמירויות כחלק מהסכם הגרעין האזרחי שלה עם ארה"ב ב-2009, שנחשב מאז ל"תקן הזהב" בכל הנוגע להסכמי סיוע מהסוג הזה. ב-CNN דווח כי ההתנגדות הסעודית לפיקוח ההדוק של סבא"א נבעה לכאורה מחשש שתנאי ההסכם יאפשרו לפקחים להיכנס לעיר הקדושה מכה או לארמונות בית המלוכה, וכי ההסכם שנחתם מול ארה"ב כולל צעדי פיקוח דומים ל"פרוקטול הנוסף" מול סבא"א – אבל בלי הסעיפים שעוררו את החשש הזה בריאד.
נשיא טורקיה בטקס מסירת כלי שיט צבאיים לחיל הים הטורקי
נשיא טורקיה בטקס מסירת כלי שיט צבאיים לחיל הים הטורקי
נשיא טורקיה ארדואן
(צילום: מתוך X)
סעודיה, יצואנית נפט הגדולה בעולם, טוענת כי תוכנית גרעין אזרחית דרושה לה כחלק מהמהלך הנרחב יותר שמוביל בשנים האחרונות בן סלמאן לגוון את מקורות האנרגיה של ארצו. סעודיה מציגה את התוכנית ככזו שתאפשר לה להסתמך פחות על נפט וכך להגביר את הייצוא שלו לעולם, ולתפעל גם מרכזי דאטה של AI.
המומחים מביעים חשש שההסכם קובע תקדים מסוכן שיעודד מדינות נוספות לחתור לתנאים מקלים יותר, כאלו שיספקו גם להן דרך פוטנציאלית לפצצה. "לאן שתצעד סעודיה – ילכו גם איחוד האמירויות, טורקיה ומצרים. המחשבה שההסכם יוביל לסוף שמח היא הזויה", אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" הנרי סוקולסקי, מנכ"ל מכון המחקר האמריקני "המרכז החינוכי למדיניות אי-הפצה".

בישראל מנסים לשמור על אופטימיות

ישראל טרם הגיבה פומבית, אך גורמים ישראלים בכירים המעורים בנושא מודים בשיחות סגורות כי מדובר בהתפתחות שלילית. לדבריהם, עצם הסרת דרישת הנורמליזציה מפחיתה את המנופים שהיו מול סעודיה, ומשקפת שחיקה במעמד מול ממשל טראמפ. הגורמים ציינו כי מדובר במהלך שמצטרף לשורת צעדים אמריקאיים שנתפסים בירושלים כבעייתיים – בהם קידום עסקת מטוסי F-35 לטורקיה והנכונות של וושינגטון לוותר, במסגרת המגעים עם איראן, על סוגיות שנחשבו לקווים אדומים מבחינת ישראל, ובהן תוכנית הטילים הבליסטיים והמשך התמיכה האיראנית בארגוני הפרוקסי.
טראמפ ובן סלמאן
טראמפ ובן סלמאן
טראמפ ובן סלמאן
(צילום: Win McNamee/Getty Images)
“הסכם עם ישראל כרגע לא על הפרק”, אמר ל”ידיעות אחרונות” בכיר ישראלי המעורה בנושא. “כן, זה רע כי זה מוריד מנופים, אבל זה עדיין לא סוף הסיפור. להסכם עם ישראל יש רווחים נוספים, למשל בתחום מערכות ההגנה על תשתיות הגרעין. אם האמריקאים הם שיבנו את התשתיות, אני מניח ומקווה שהשליטה על הכורים – במיוחד לנוכח הלקחים מאיראן – תהיה טובה”. לדברי הבכיר, “ההשפעה על ישראל היא בעיקר מורלית וסמלית כרגע. ללא יציבות אזורית ושקט בגזרה שלנו, כולל אפילו מהלך כלשהו מול הפלסטינים, אין סיכוי לנורמליזציה. לכן טראמפ רץ קדימה - הוא צריך את סעודיה למאבק האזורי הנוכחי ורוצה להראות למדינות נוספות שיש רווחים מהתקרבות לארה”ב”.