בסצנת הפתיחה של "זהב שחור", סדרת הדוקו על ההיפ הופ הישראלי המשודרת בכאן 11, המצלמה מתמקדת בפניו של רביד פלוטניק כשקולו מסביר לצופים שזהו הז'אנר הכי טוב בעולם ושהוא נמצא רק בהתחלה שלו. אבל ראשית הז'אנר, כפי שעולה מהסדרה שיצרו רום אטיק ואמרי דקל קדוש, נראית אחרת. לא היה שם זהב, וגם לא הרבה שחור.
שנת האפס היא 1986, שבה יאיר ניצני - כהאשם תמיד, דמות שאין מצב שהייתה עוברת היום - מוציא שיר, ובהמשך קלטת שהופכים את המדינה. מהות ההיפ הופ היא קריאת תיגר על הסדר החברתי הקיים, אבל "האשם" היה רק חצי כזה. ניצני היה חלק מהממסד - שירת בגלי צה"ל, היה בתיסלם וניהל את חברת התקליטים "הד ארצי", והדאחקה שלו הפכה לשלאגר בתום שידור בתוכנית של רבקה מיכאלי בליל שישי שכולם צפו בה. ועדיין, ניצני עם האוזן הקשובה לנעשה בעולם וכתיבת נונסנס ביקורתית שפותחה ב"מה יש" מהתחנה הצבאית, ויזהר אשדות, מלחין ומפיק השיר, עלו על משהו.
סאבלימינל מתוך "זהב שחור". ז'אנר עם סיפור מרתק
(צילום: אלון לוצקי, גרין פרודקשנס, כאן 11)
לעומת ניצני, יוסי פיין, המוגדר בסדרה (ובצדק) כסנדק ההיפ הופ העברי, הוא סיפור אחר לגמרי - מבחינת המוצא המעורב של הוריו והרקע המוזיקלי. דווקא משום שהחל כאאוטסיידר, הוא הבין כיצד לעצב מחדש את הסאונד העברי ולהפוך אותו ליותר שחור, עוד בשנים שהרוק הישראלי היה בשיאו.
מכיוון שישראל קטנה יצא שניצני ופיין נפגשו באלבום ההיפ הופ העברי הראשון - "חומוס מטמטם" של נייג'ל האדמו"ר, שאחד מהשירים בו סיפק את השם לתוכנית הרדיו הפרועה של לירון תאני וקוואמי (אייל פרידמן) שיצאה לדרך באמצע הניינטיז בגלגלצ והפכה לבית של הז'אנר בארץ. שלא במקרה, אותו אלבום יצא בקלטת בחברת בן מוש שעסקה בהפצת מוזיקה מזרחית. הנה שוב המתח שבין השטח והאאוטסיידריות לבין מה שהתעשייה הממוסדת מחפשת. מעט אחריו הגיעו שבק ס' עם הראפ הפרוע שנולד מתוך הרצון להפיג את השעמום ברדיו ובבית ביבנה. פיין היה גם שם.
בדומה לסדרות דוקו מוזיקליות אחרות, גם "זהב שחור" מורכבת מראשים מדברים ומקטעי ארכיון. אבל היא מתנהלת בקצב, סליחה, בפלואו, אחר. היא מיטיבה לתאר את תולדות הז'אנר, על כוכביו, גלגוליו ומלחמותיו הפנימיות, כשלצד הדיון התרבותי-היסטורי, הצופה מקבל מסיבת רטרו טלוויזיונית, כשכל ראיון וקטע ארכיון מתפקד כמעין סמפול. ובעיקר "זהב שחור" עושה חשק לצפות בפרקי ההמשך שלה - ויש עוד שישה כאלו. ובהשאלה לשם הפרק הראשון בסדרה * לא רק שההיפ הופ העברי הוא מוזיקה, יש לו גם סיפור מרתק שזוכה כעת לבמה מוצלחת ביותר.
