חברת מאנדיי (Monday) הישראלית, שהודיעה בשבוע שעבר על פיטוריהם של 620 עובדים, כ-20% מכוח העבודה שלה, הפתיעה רבים. על הנייר אין שוב סיבה שהחברה תזדקק לקיצוץ כה מכאיב. הביצועים העסקיים שלה סבירים אם לא יותר מזה, ההכנסות צומחות, החברה אפילו הגדילה את הציפיות שלה לגידול ברווח התפעולי ברבעון הבא. אז למה בעצם היא נדרשת לצמצם עובדים ושטחי משרדים? מה רוצים ממנה המשקיעים?
מאנדיי היא דוגמה מובהקת לחברות שנופלות קורבן לאיום הבינה המלאכותית. היא צמחה בשנים האחרונות על גלי מודל ה"תוכנה כשירות" (SaaS) שבו חברת תוכנה מקבלת תשלום שנתי – דמי מנוי — לפי מספר המשתמשים אצל הלקוח (Per-Seat Pricing).
עכשיו כל זה משתנה. ה-AI הוא איום אסטרטגי על החברות האלה כי הוא מייעל את העבודה ועלול לצמצם את צוותי העבודה אצל הלקוחות, שישלמו על פחות משתמשים ויקטינו משמעותית את התשלומים השנתיים. כך יתכווצו ההכנסות של חברות התוכנה, וכאן לב הבעיה: המשקיעים חוזים שזה ימשיך לקרות שוב ושוב ככל שה-AI יתקדם וישתפר. הם מאבדים אמון בחברות SaaS ומושכים את ההשקעות שלהם, אפילו אם הביצועים העסקיים של החברות הם, לפחות כרגע, ללא רבב.
התופעה הזו התעוררה בשיא חומרתה לפני כמה חודשים, כש-OpenAI ואנת'רופיק החלו לשחרר כלי AI שמסוגלים לבצע עבודות כמו כתיבת קוד, בחינת חוזים משפטיים ועוד משימות שמפחיתות את הצורך בתוכנות יקרות במתכונת SaaS. שורה ארוכה של חברות נפגעו, בהן סיילספורס (שהמציאה את מודל ה-SaaS), אדובי, אינטואיט וגם וויקס (Wix), זום-אינפו (ZoomInfo) או אמדוקס (Amdocs) הישראליות.
בקרב המשקיעים וקרנות ההון סיכון יודעים היטב שהסיפור לא מסתיים בזה. כל אחד יכול לנבא באוזניך מי יהיו החברות הבאות שייפלו מחמת איום ה-AI, ולא משנה אם הן מוכרות כרגע בטירוף ושומרות על צמיחה: המודל העסקי שלהן התערער והן חייבות לפעול באופן דרסטי ולשנות את המודל לפני שהמכה תנחת על ראשן.
צילום: נתנאל טוביאס
בקרנות ההון סיכון הישראליות שוררת דאגה מסוימת, אבל נראה שאין שם בהלה כרגע. שותפי הקרנות איתם דיברנו אומרים שיש דרך להתמודד עם איום ה-AI וגם יש דרך לבחור חברות סטארטאפ בשלבים מוקדמים שלא יושפעו מהאיום.
מאור פרידמן, שותף כללי בקרן הון הסיכון F2, אומר שהבעיה העיקרית של מאנדיי היא היותה חברה "אופקית". כלומר כזו שמפתחת פתרונות לרוחב כל החזית הטכנולוגית: "אלה החברות שנפגעו הכי הרבה מהזינוק בשימוש ב-AI של אנת'רופיק, Open AI וכדומה. בכל החברות האלה מחיר המניה צנח וזה מה שגרם ללחץ. המניה לא ירדה בגלל הביצועים העסקיים של החברות שעדיין נשארים יציבים כמו במאנדיי, מה שחתך את שווי המניה זה הציפיות והדאגות של המשקיעים מהעתיד".
אומרים שה-SaaS מת. כמו שאתה מתאר, זה מתקרב למצב הזה.
"האם הסאאס מת? סלח לי על השפה אבל זה בולשיט. סאאס זה מודל עסקי שנועד לשרת את החברות שפועלות בענן. האם המודל העסקי הזה מת? לא. האם הוא רלוונטי לחברות מסוימות? כן. האם יש דרכים אחרות לחברות שהמודל שלהן נפגע? כן. גם חברות שלא נפגעות עכשיו ייפגעו בהמשך כי התחרות מתחזקת ועלות המעבר למתחרות תהיה אפסית. החברות שהכי נפגעות וייפגעו הן החברות האופקיות כמו מאנדיי בגלל הציפיות של המשקיעים לגבי מה שיקרה איתן בהמשך הדרך".
אלון חורי, שותף מנהל ב-Team8, אומר: "כל פעם שאנת'רופיק משחררת מודל, מיד המשקיעים אומרים — 'את הדבר הזה כבר לא יצטרכו, מי שמוכר את הפונקציה הזאת — הופך למיותר'. אבל אם אותה חברה תצליח לעשות את הטרנספורמציה ולהמשיך לתת ערך נוסף שהבינה המלאכותיות לא יודעת לתת, אז הביזנס שלה יישאר בתוקף. אבל בכל מקום שזה לא יצליח, החברה תקרוס. התגובה הראשונית לדבר כזה זה היא קודם כול קריסה, כי ככה משקיעים מגיבים".
שינוי דרמטי
יניב גולן, שותף בקרן lool ventures, אומר: "ברור שקורה פה שינוי דרמטי והמון דברים משתנים במקביל. אני לא חושב שלמישהו ברור כרגע מתי ואיך זה הולך להתייצב. אבל זה כן ברור, שלחלק מהחברות אין זכות קיום יותר, וחלק צריכות להתאים את עצמן, להשתנות עם השוק, כדי להבין איפה המקום הנכון שבו הן צריכות לעמוד".
איך זה בא לידי ביטוי?
"אם אתה מסתכל על מאנדיי בתור דוגמה, אז היא חברה חזקה מאוד. היא בעלת יסודות יציבים מאוד וחזקים, עם צמיחה ורווח גולמי משמעותיים. אבל השוק שם עליה סימן שאלה, כי כל התמחור נבנה על הנחה שהיא חברת SaaS, וה-AI מאיים על ההנחה הזו".
אין ספק ששיחת המשקיעים הנפוצה היא מי החברות הבאות שעלולות למצוא עצמן תחת גלגלי ה-AI. איש מבין המרואיינים לא מתנדב להצביע לציטוט על חברות מסוימות, אבל כולם אומרים שאין ספק שהאירוע רחוק מסיום. "ברור שיש עוד חברות כאלה", אומר פרידמן, "אבל נכון שיש חברות שצומחות גם עם ה-AI. אם החברה לא צומחת, אז הרבה פעמים מתרצים את זה בגלל ה-AI".
