כמו רוב אנשי ערוץ 14, יעקב ברדוגו משתלח בגדי איזנקוט כמעט מדי יום ולפעמים כמה פעמים ביום. די ברור מדוע זה קורה ולמה הווליום רק הולך ומתגבר. ובכל זאת, כשברדוגו כינה את איזנקוט שלשום "האיש המגמגם הזה, שאינו יודע ספר" (אחרי שכמה ימים קודם אמר עליו שהמקסימום שהוא מוכן לפרגן לו בקריאת "הארי פוטר"), משהו בכל זאת קרה. בזמן אמת אפילו טל מאיר, מגישת תוכנית הבוקר, שם ברדוגו נוהג לפתוח את היום עם זרם ארוך של ג'ורה, נרתעה מהדברים. "בוא לא נרד לפסים האלה", היא ביקשה. "אני יורד, אני יורד", הוא התעקש, "תני לי, תני לי. מה אכפת לך? זה אני. אני יורד לפסים האלה".
התנשאות קלאסית. ערוץ 14
מה, בעצם, הקפיץ את מאיר, עד כדי ניסיון לחסום את השור בדישו? הרי זאת לא הפעם הראשונה וגם לא הפעם המאה שבה ברדוגו "יורד לפסים האלה": נגד יריביו הפוליטיים של ראש הממשלה, נגד השותפים שלו כשיש בעיות בקואליציה, נגד אנשי מערכת הביטחון שלא מספיק מבינים את מקומם, נגד מערכת המשפט כמובן. למה דווקא "המגמגם הזה, שאינו יודע ספר", גרם לה להסתייג ואף כמעט לתבוע ממנו קצת כבוד כלפי איזנקוט? ממתי בערוץ 14 בכלל האופציה הזאת קיימת? מה פתאום מפריע לה שברדוגו "יורד לפסים האלה"? אם כבר, אין לו שום צורך "לרדת" לשומקום – הוא גר ב"פסים האלה".
אלא ש"המגמגם הזה, שאינו יודע ספר", כפי שאבחנה גם דפנה ליאל אמש ב"חמש עם" (חדשות 12), היא התבטאות עם יותר מאשר ניחוח גזעני. והרצון של ברדוגו להציג את איזנקוט כמי שאינו ראוי להנהגה על רקע מחסור ברהיטות והיעדר השכלה ספרותית מספקת, נשמע כאילו אזלו לו הטיעונים האחרים שמוטחים בו השכם והערב, ולכן הוא פונה באופן נואש לסטריאוטיפים פוגעניים; כאלה שהופנו במשך שנים נגד בני ובנות עדות המזרח שהעזו לתבוע את מקומם במרכז הבמה. ובגלל שאיזנקוט אכן מרוקאי, השאיפה לבטל את כישוריו דווקא על סעיף "אינו יודע ספר" היא התנשאות קלאסית, אך לא רק כלפי איזנקוט: גם על אוכלוסייה שערוץ 14 מתיימר לטעון שהוא ורק הוא הקול האותנטי שלה מול התקשורת האליטיסטית כביכול.
אירוני שדווקא ברדוגו, נאמנו של דוד לוי ז"ל ומי שהיה שם כשהאחרון נשא את "נאום הקופים" המפורסם, הרשה לעצמו לחשוב שמותר לו: כי הוא ברדוגו, הליכוד, ערוץ 14. אבל אפילו בערוץ שלו לא נשמעו משוכנעים שזה נכון, וגם ציבורית ניכר שהמטען (הספרותי!) לא התפוצץ במקום שבו הוא היה אמור. והנה אתמול בבוקר ברדוגו כבר לא הזכיר את רקורד הקריאה של איזנקוט ורק חזר על הקביעה שעסקינן ב"שמאל קיצוני". כנראה שעם זה עדיין אפשר לעבוד.
בקטנה
כבר מותר להכריז ש"בית הדרקון" (HBO Max) חדלה להיות מעניינת, או שצריך לזייף עד סוף העונה כי ממילא נשארו רק עוד שני פרקים ולא נעים על הזמן שנשרף כאילו אחד מהחבר'ה המעופפים ירק עליו?
