רילוקיישן? נוודות דיגיטלית? תעדכנו גרסה לפנטזיות שלכם. כי כבר כמעט עשור שדניאל שמעוני, במקור מפרדס חנה-כרכור, נודדת בין אתרי סקי לבין אתרי גלישת רוח ברחבי אירופה וחיה את החלום – למשך חודשי הקיץ היא עם בגד ים, ובמהלך החורף היא עם מחליקיים. בשני המצבים היא מלמדת נשים וגברים למתוח את גבולות המסוגלות והתעוזה.
"זה אומר שאני לא מגיעה לאתר הסקי או לחוף הים לחופשה, אלא אני מגיעה לגור בכל מקום למשך כמעט חצי שנה. בחורף זה מהרגע שהאתרים בהרי האלפים נפתחים לקראת נובמבר ונסגרים באפריל-מאי, ועכשיו אני מדריכה גלישת עפיפונים בספרד וביוון. בין העונות אני נמצאת בארץ, עם משפחה וחברים".
הכל התחיל לפני עשור, כשהייתה בת 23, עבדה כמדריכת צלילה וקיבלה הצעת עבודה באתר סקי: "לחבר שלי יצא ללוות קבוצות באתר סקי והציעו לי שם עבודה בלוגיסטיקה ובליווי הקבוצה. זה היה בבולגריה ופשוט התאהבתי בספורט הזה. כיוון שהייתי מפקדת לוחמת בצבא וכל חיי עסקתי בספורט, תוך שנה כבר עשיתי קורס מדריכי סקי והגעתי לקורסי הכשרה בחורף. ככה התחילה ההתמכרות. מצאתי את עצמי מעבירה חורפים שלמים בעשור האחרון באתרי סקי, אני ממש גרה באתרי סקי".
"כל קושי, כל אתגר, בנו אותי". דניאל שמעוני בפעולה
(ויקה שולוחוב)
מסקי ועד גלישת עפיפונים
במקום להתרסק מקנאה, כדאי ללמוד איך בגיל 33 שמעוני חיה את החלום, צברה ניסיון בהדרכה והחלה להוציא קבוצות לגלישה באופן עצמאי, כשהקימה בשנת 2022 את החברה שלה, אקסטרים אקספרטס.
"בזכות האהבה שלי לאקסטרים, הקמתי חברת בוטיק שמתמחה בחופשות אקסטרים לקהל הישראלי בתחומי סקי, סנובורד, קייט סרפינג, גלישה, טיפוס ופעילויות אאוטדור נוספות, כמו למשל גלישת עפיפונים, שהיא ספורט מדהים וחדש יחסית, שתופס גם בארץ והוא ממכר לא פחות מסקי וסנובורד", היא מדברת על העיסוק המשוגע שלה בטבעיות שבה אנחנו מספרים איזה סלט הכנו לארוחת ערב.
מה אומרים על הבחירה שלך לחיות חיי אקסטרים כל כך מפעימים?
"כל הזמן אמרו לי שזה משוגע לעזוב את כל החיים בשביל ללכת לגלוש, אבל היום קצת יותר מבינים שזו התשוקה שלי, ושהעסק הזה נולד מתוך מה שאני אוהבת. גם העסק וגם הספורט האתגרי נותנים לי המון. בזכות הסנובורד והסקי התפתחתי מאוד גם מבחינה אישית. ספורט אקסטרים זה הרבה התמודדות עם פחדים, זה עיסוק שבונה חוסן ומסוגלות. כל מה שהתמודדתי איתו בשטח, כל פציעה, כל קושי, כל אתגר, בנו אותי, ואני רואה את זה גם בקבוצות, אצל הנשים שאני מלווה למסעות גלישה בשלג או עפיפוני רוח בים. נשים שאומרות לי 'בכלל לא חשבתי שאני יכולה לעשות את זה, התגברתי על הפחד והצלחתי'. לגלות שאת יכולה, להוכיח לעצמך שאת מסוגלת, זה פותח המון ברמת התודעה וההערכה העצמית".
וכדי להעביר את זה הלאה, שמעוני הנמרצת הקימה את "אקסטרים גירלז", מיזם שבו היא מלווה קבוצות של נשים לפעילות אתגרית שמותחת את גבולות המסוגלות והביצועים ומלמדת אותנו דרך הגוף שאנחנו יכולות הרבה יותר ממה שנדמה לנו.
כמי שהייתה לוחמת ומפקדת, מציינת שמעוני גם את השירות הצבאי כמקפצה לעיסוק ולחינוך בספורט, תוך חידוד הצורך במרחב שמאפשר לנשים להיכנס לעולמות הספורט האתגרי עם מעטפת מותאמת, ולבנות ביטחון פיזי ואמון ביכולות הגוף.
"במהלך השנים ראיתי את הרצון של נשים, במיוחד ישראליות, להיכנס לתחומים של ספורט אקסטרים, ואת התנאים הקשים בשטח. נתחיל מזה שמראש, בעוד במדינות אירופה ובארה״ב ילדים גדלים בתוך תרבות ספורט עמוקה שמכניסה גם בנים וגם בנות מגיל צעיר למסגרות ספורט, הרי שבישראל החינוך לספורט, ובעיקר ספורט אתגרי, מצומצם הרבה יותר.
"בנוסף, רוב ענפי האקסטרים בעולם נשלטים על ידי גברים, ובישראל הפער הזה בולט במיוחד, ובוודאי כשמדובר בענפי אקסטרים כמו סקי, סנובורד או קייט סרפינג, שבמדינה שלנו יותר קשה לעסוק בהם והם גם לא זוכים לשום תמיכה מהמדינה, ולכן גם מספר הילדות שנחשפות לתחום נמוך בהשוואה לעולם. בעיניי, העיסוק בספורט אקסטרים, בעיקר כשהוא נעשה בקבוצות גדולות שמורכבות רק מנשים, תומך מאוד בתחושת המסוגלות, וזה בדיוק מה שאנחנו עושות ב'אקסטרים גירלז', נותנות יד למי שרוצה לקפוץ למים ולהתחיל ספורט אקסטרים, סקי, גלישת עפיפונים, צלילה, טיפוס".
המדריכות שעובדות איתה משוגעות לדבר כמוה. "ביחד אנחנו מובילות ומדריכות את הנשים קדימה ועוזרות להתגבר על פחדים. כבר יש קהילה של נשים שהכירו בקבוצות שלנו והפכו חברות. זו חוויה מאוד משמעותית לעבור פחדים ביחד ולהתקדם דרך הספורט", היא אומרת ומגלה שהיא מתכוונת להרחיב את הפעילות לשוק הבינלאומי, ולהפוך את "אקסטרים גירלז" למודל שיפעל גם מחוץ לישראל.
אילו תגובות את מקבלת מגולשים באתרים בעולם שמגלים שאת מישראל?
"מדובר באנשים של חופש, הם באים בשביל הספורט, ולא חוויתי התנגדויות. להפך, במקומות שאני מגיעה אליהם מחכים שישראלים יחזרו, וגם הישראלים כבר מאוד רוצים לחזור. לעשות ספורט זה דבר משחרר באופן כללי, בטח במסגרת טיול", היא אומרת, אבל מודה שמדי פעם יש איזה מלון שעונה: "אנחנו לא רוצים לעבוד עם ישראלים".
ואיך את מתמודדת עם הנדודים כבר עשור?
"אני הראשונה להודות שללייף סטייל הזה שבחרתי יש מחירים, גם ברמת קשרים וחברים כמובן, וגם בכלל, אבל גם למדתי לעשות חברים במקומות שאני מגיעה אליהם. להיות מדריכת ספורט אקסטרים זו התשוקה שלי, וזה מה שאני הכי רוצה לעשות, ולמרות הקשיים, זה נותן לי תחושת חיות שאני נמצאת במקום שאני רוצה להיות בו וזה שווה את זה".
וכשתהיה לך תשוקה לילדים?
"שאלה מעולה. ראיתי המון צורות אלטרנטיביות לחיים גם עם ילדים ומשפחה, וכמובן זוגיות, גם בתנאים שאני מחפשת. מה שחשוב זה למצוא מישהו שמתחבר לדרך שלי, אבל אני מאמינה שהכל אפשרי וכאשר זה יגיע זה יגיע".
דווקא אתרי סקי זה מקום מעולה למצוא בהם זוגיות.
"נכון", היא צוחקת. "אני חושבת שגם המון אנשים באים עם המחשבה הזו לחופשה, וזה לגמרי משהו שקורה, וקורה גם לי וגם לאנשים שעובדים איתנו. בסוף, זה להיות במקומות שמחים וטובים, ויותר קל להתחבר ככה. צריך לזכור שזוגיות טובה היא עם מישהו שמתאים לצורת החיים וצורת החשיבה שלך, ואז אפשר לעשות הכל".
געגועים למשפחה ולחומוס
לדניאל שתי אחיות צעירות ממנה, האחת מדריכת יוגה והשנייה בצבא, והיא אומרת שאת שלושתן ההורים חינכו על ההבנה שהכל אפשרי. המשפחה יצאה הרבה מאוד לטיולים משותפים, התגוררה בגרמניה במשך כמה שנים וההורים לימדו את הבנות את מה שדניאל מגשימה – שאם עושים דברים מהלב, מצליחים.
"וזה הסוד, להבין שכאשר פועלים מתוך התשוקה הכי עמוקה שלנו, הכל מסתדר בסוף. מהבחינה הזו, ההורים שלנו לא רק עמדו מאחוריי, הם גם הראו לי, בדרך החיים שלהם, שהדברים אפשריים, שהעולם גדול ויש אפשרויות ואפשר ללכת ולחזור. זה חשוב".
ומה עם הבדידות והגעגועים לארץ?
"ברור שיש געגוע להורים ולמשפחה, וגעגוע לנגב חומוס - המשפחה שלי צוחקים עליי שאיך שאני יורדת בנתב"ג הדבר הראשון שאני עושה זה הולכת לאכול חומוס, אבל לומדים לחיות עם זה. לכל דבר שבוחרים בו יש יתרונות וחסרונות ולומדים להתמודד ולשמור על קשרים גם מעבר לים, למרות שהגעגוע תמיד נמצא. תמיד יש משהו בי שרוצה לחזור הביתה, אבל במבט כללי, אני מבסוטה על החיים שבחרתי".
ויש לה גם מסר לאנשים שרוצים לחיות אחרת: "מאז הקורונה, גם ברמה האישית, אני מקבלת המון פניות מאנשים ששואלים אותי מה לעשות כדי לחיות אחרת. אני עונה שצריך ללכת בעקבות הלב ולהבין שהכל אפשרי, ברגע שזו באמת-באמת התשוקה שלנו ולא עוד חלום רגיל. אני גם מסבירה שזה לא ורוד כמו שזה נראה, שיש המון קשיים בדרך, וצריך להרגיש שזה ממש שווה את זה".
