לפני תשע שנים שיחקה לאורה ריבלין בפעם הראשונה בהצגה 'ציפורים כולם', שכתב וביים ווג'די מועוואד בתיאטרון הלאומי של פריז לה קולין, וזכתה להצלחה גדולה. מחר היא תחזור לשחק במחזה בתיאטרון בית ליסין, בבימויו של יאיר שרמן. "העולם אז, יחסית להיום, עוד התנהל, לפחות כלפי חוץ, בסוג של נורמליות", היא אומרת. "ווג'די, שנולד בלבנון ובזמן מלחמת האזרחים היגר עם משפחתו, אמר שהוא רוצה לכתוב את 'האויב', ויצא לו מחזה שמדבר את הכאב והאבסורד של שני עמים שחולקים מולדת נהדרת ונאלצים לחיות על החרב, בשנאה ובכאב אינסופי, כשבעצם אנחנו, הנמלים שמתחת למכבש, עדיין חולמים לחיות טוב, לגדל את הילדים שלנו, לעבוד את האדמה, או מה שזה לא יהיה, ולנשום.
"ציפורים כולם", שתרגם אלי ביז'אווי, מביא סיפור אהבה תמים בין סטודנט יהודי ממוצא גרמני לסטודנטית יפהפייה ממוצא ערבי, שהופך לדרמה גדולה מהחיים כשהזוג נקלע למתקפת טרור בישראל, בה הצעיר נפצע קשה. "יאיר שרמן ואני עבדנו יחד ב'מותו של סוכן' בקאמרי, חוויה שאני נוצרת", אומרת ריבלין. "הדמיון שלו, הכישרון, הדיוק, השיח, והכאב שהוא מאפשר להיחשף אליו בלי שתכננת ובמקומות לא צפויים, יחד עם הרבה צחוק ושמחה בתוך היצירה, נהדרים. גם הוא וגם ווג'די במאים שנושמים את הבמה עם הרבה שאר רוח ואהבת השחקן.
תהליך מרתק. לאורה ריבלין
(דניאל קמינסקי)
"כשהתחלנו את החזרות בפריז היו רק שתי מערכות, ובתוך החזרות הוא כתב את שתי המערכות האחרונות, וגם הן מתוך קשב ושיח עם הצוות שהיינו - גרמנים, ישראלים, שחקן שהיה אז פליט מסוריה, שחקנית ערבייה משוויץ ושחקן שנולד במוזמביק נצר לאנוסי ספרד, ווג'די הלבנוני ואשתו, הדרמטורגית הצרפתייה-יהודייה. בשבועיים הראשונים רק ישבנו סביב שולחן גדול ודיברנו, ואלי ביז'אווי אמר בהומור שסביב השולחן הזה מתחיל תהליך שלום. כשבועיים אחרי הבכורה ווג'די סיפר לי על מחזה חדש שהוא כותב וחושב עליי. התרגשתי מאוד, ואמרתי לעצמי, זה בטח לא יקרה. ובדיוק לפני שנה שיחקתי במחזה החדש, 'השבועה של אירופה', שנפתח בפסטיבל אפידאורוס וימשיך למסע הופעות עם הפסקות בסתיו עד כמעט סוף 2027".
איך הקהל יקבל לדעתך את ההצגה?
"נבואה ניתנה לשוטים. אנחנו בתהליך מרתק ומלהיב, ועדיין בתהליך. אני מרגישה מאוד חזק גם בהצגות של 'קברט' בקאמרי וגם קצת בהופעה שלי 'בעיר זרה', וגם כצופה, כשהקהל צמא להצגות שמדברות את הכעס, הכאב, ההומור והאבסורד של הזמנים האלה, כשמשהו מתחדד, והוא שונה ממה שהרגשנו על הבמה לפני7 באוקטובר. יש סקרנות וקשב אחר למה שמדבר את מה שבנפשנו, שאי אפשר להחליק ולהגיד ש'יהיה בסדר' כששום דבר לא בסדר. יש בהצגה שחקנים ויוצרים נהדרים, וכבוד ענק לבית ליסין שהוא מעלה את המחזה הזה".
