בשורה התחתונה, האמצעית והעליונה: תענוג. הסרט החדש של עמית אולמן - שפרץ ללב הזירה הקולנועית ועולם ההיפ הופ הישראלי עם אופרת הראפ "העיר הזאת" - הוא כל מה שאפשר לצפות מקולנוע אנרגטי, שנון ומהנה: מיוזיקל מבוצע לעילא, סרט תיכון שובב, פרודיה משובחת וגם הדבר עצמו.
העלילה כאילו ממוקמת ביקום של "בוורלי הילס 90210" עם תבנית של "קראטה קיד": יואב (אמיר בנאי המצוין) מגיע לתיכון שבו המדד להצטיינות הוא קרבות ראפ. הוא הופך למטרה של הבריון השכבתי ומלך ההשפלות בחרוזים, חנן (יונתן הורנצ'יק, מבחינתי התגלית של הסרט). יואב נדלק על "היפה" של השכבה (יעל שלביה) ועיוור לאהבת שמרית הגמלונית (נועם קליינשטיין). אחרי השפלה בסצינת הפתיחה, הוא מתחיל להתאמן אצל הראפר השבור חמורבי (אולמן בתפקיד "מיסטר מיאגי", עם מונטאז' האימונים המתבקש).
אמיר בנאי ויעל שלביה
(מישה פלטינסקי)
"תיכון מגשימים" - שמבוסס על מחזה ראפ שכתב והלחין אולמן עם ג'ימבו ג'יי ואיציק פצצתי - מורח על צופיו בכל רגע חיוך דבילי, למשל בנאמבר פתיחה מרגש על נס ציונה. בסרטו השני, אולמן זכה לחיבוק מוצדק מהתעשייה המקומית ואצולתה - יעיד הליהוק של הבן של אורנה בנאי ובתם של ריטה ורמי קליינשטיין, דרך שלביה ועד מיכל ינאי. אפשר גם לתהות האם במעבר ממעמד האנדרדוג של "העיר הזאת" אל לב הקונצנזוס, משהו מהפיוט והמלנכוליה שהיו בסרט הקודם אבד.
ולמרות זאת, לצד "האודיסאה" ו"ההזמנה", זהו ה-סרט לראות כרגע בקולנוע, והמבדר מביניהם. פצצת היצירתיות הזו לבטח לא צריכה להישאר ב"גטו" של חובבי ראפ וקולנוע, או לחילופין בני נוער בחופש הגדול. איזה כיף שיש קולנוע ישראלי כזה.
