נשיא ארה”ב, דונלד טראמפ, כבר החליט מה תהיה האסטרטגיה שלו לגבי איראן בחודשים הקרובים – והיא שונה מהצהרותיו. טראמפ אמר אתמול שאמריקה "תפרק לאיראנים את הצורה" בעקבות הירי לירדן, אבל גורמים בישראל ובמדינות מזרח-תיכוניות נוספות טוענים כי הוא אינו מעוניין בעימות רחב עם איראן עד בחירות האמצע בארה”ב, שיתקיימו בתחילת נובמבר. אחרי הבחירות, בעיקר אם הן יסתיימו כפי שטראמפ רוצה, בארה”ב מעריכים שיהיה צורך לחזור ללחימה עצימה עם איראן.
זאת מפני שפוליטית יש התנגדות למלחמה באיראן בקרב ציבור הבוחרים בארה”ב, בוודאי כשהיא מובילה למשבר אנרגיה עולמי ולעליית מחירי הדלק במדינה לרמה של יותר מארבעה דולרים לגלון. יש גם שיקול צבאי אמריקאי: בחודשים שנותרו עד הבחירות אפשר להתמקד בייצור מהיר ומוגבר של חימושים, בעיקר מיירטים, ולערוך הכנות נוספות לעימות רחב.
אחרי הבחירות סביר שהעימות יתרחב מאחר שהממשל בוושינגטון הגיע למסקנה שהמאמצים הדיפלומטיים מול המשטר החדש באיראן לא יצלחו ולא יניבו שום תוצאות – גם בהקשר של פתיחת מצר הורמוז, ובעיקר לא במניעת נשק גרעיני. לכן, יידרש עימות צבאי משמעותי נוסף, שבו ישראל ככל הנראה תהיה שותפה.
חשוב להזכיר שהקונגרס אישר לטראמפ באפריל להמשיך במבצע צבאי, לא במלחמה. האישור היה תקף ל-60 יום. טראמפ זקוק כעת להפסקת הלחימה, או לכל היותר למעבר לתקיפות בעצימות נמוכה, אחרת יצטרך לבקש מהקונגרס אישור למלחמה ללא הגבלת זמן. סיבה נוספת להימנע בחודשים הקרובים מאסקלציה היא ההערכות של הפנטגון ושל פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM), שלפיהן ההפצצות מהאוויר במתכונת הנהוגה כעת מיצו את יכולתן ולא מהוות אמצעי לחץ יעיל על המשטר באיראן. לעומת זאת, המצור הימי-כלכלי אפקטיבי. הוא מאיים על יכולת המשטר לשלוט ולמלא את צורכי האוכלוסייה.
לפי גורמי מודיעין אמריקאיים, המצב הכלכלי באיראן מחמיר והולך, הצבא ומשמרות המהפכה לא מצליחים לשלם משכורות לאנשיהם כבר כמה חודשים, במדינה יש הפסקות חשמל מרובות, ערכו של הריאל צונח מדי יום ביחס לדולר, ותנועות מחאה הולכות ומתגבשות, כולל שביתת רעב בכלא ליד טהרן של כ-1,500 אסירים נידונים למוות, וכן של נהגי מוניות וסוחרים. לעת עתה המחאות מוגבלות, אבל ההוצאות להורג שהאיראנים האיצו לאחרונה מלבות את ההתנגדות למשטר. בארה”ב הגיעו למסקנה שפעילות צבאית עצימה כעת, רק תאפשר למשטר להסיט את תשומת הלב של הציבור ממצוקותיו. לכן, קו הפעולה הנכון הוא הפסקת העימות הצבאי או שמירתו על אש קטנה, כשהעיקר הוא המשך המצור הכלכלי ואפילו הרחבתו – גם אם בשל כך יישאר מצר הורמוז סגור.
האיראנים מודעים לאסטרטגיה הזו של האמריקאים, ולכן מנסים לגרור אותם לעימות נרחב יותר, שאחריו האמריקאים יהיו נכונים לוויתורים ליד שולחן המו”מ. הם מפעילים לשם כך את שלוחיהם, החות'ים בתימן והמיליציות השיעיות בעיראק. סביר להניח שהאיראנים דורשים גם מחיזבאללה להסלים בגזרת לבנון לאותה מטרה.
האסטרטגיה הזאת נקבעה בוושינגטון עוד לפני ביקורו של נתניהו שם, כדי שהתקשורת האמריקאית לא תוכל להאשים ש"הנשיא נכנע לשכנועיו ופיתוייו של נתניהו". לדברי גורמים יודעי דבר, נתניהו הכעיס מאוד את טראמפ כשאנשיו הדליפו ל"וול סטריט ג'ורנל" נתונים על "הר המכוש", ובכך פגעו באמינות הנשיא, שאמר שחיסל את מתקני הגרעין באיראן. טראמפ תהה בראיון לרשת “פוקס” מדוע נתניהו מצהיר על כך בפומבי, במקום לדבר איתו בדיסקרטיות. כעסו של הנשיא נובע גם מכך שיש אגף חשוב במפלגה הרפובליקנית שדורש לנקוט יד קשה יותר כלפי איראן. ההדלפה שמיוחסת לאנשי נתניהו הציגה את טראמפ כחלש ולא אמין.
מדוע טראמפ הסכים לפגישה? ראשית, הוא חייב לנתניהו, שהעביר בקבינט החלטה שמאפשרת את קידום תוכנית 20 הנקודות של "מועצת השלום" ברצועת עזה, כולל כניסת כוח הייצוב הבינלאומי לשטח שבין הקו הצהוב הישן לאזור שבשליטת חמאס; הסיבה השנייה: בחירות האמצע בארה”ב ייערכו שבוע אחרי המועד שנקבע לבחירות בישראל. גם אם בישראל יהיה מהפך פוליטי, במועד הזה עדיין לא תורכב ממשלה חדשה. נתניהו יהיה ראש ממשלת המעבר שאיתו יצטרך טראמפ לצאת למערכה הגדולה באיראן, אם יוחלט לצאת אליה בעיתוי הזה.
הפגישה עם נתניהו לא נועדה לסכם פרטים, אלא לדון באסטרטגיה כללית. אפשר ללמוד זאת משלושה גורמים: אורך הפגישה, שעסקה גם בלבנון, בסוריה ובחות'ים, אבל באופן כללי; ריבוי המשתתפים; לא נערכה שיחה בארבע עיניים בין המנהיגים, כדי שאי אפשר יהיה לטעון מאוחר יותר שסוכם ביניהם משהו שלא היה. נתניהו צודק כנראה בקביעתו שהפגישה הייתה מוצלחת. ראשית, הוא השיג תמונה עם טראמפ ואנשיו והודעה מהבית הלבן שהפגישה הייתה טובה, מה שיעזור לו במערכת הבחירות אם יעלו טענות כי יש דם רע בינו לבין הנשיא. שנית, המתווה והאסטרטגיה שטראמפ הציג תואמים בקווים כלליים את הכוונות של ישראל. הנשיא הבהיר לראש הממשלה שלא יניח לאיראן עד שלא יוודא שאין לה נשק גרעיני ושהאורניום המועשר שבידיה יימסר לאמריקאים, בלי להיכנס לפרטים איך ומתי; כמו כן, הובהר שזה יקרה אחרי בחירות האמצע, כשטראמפ – שכבר אינו יכול להיבחר לכהונה נוספת – יוכל לפעול בחופשיות יחסית. במצב כזה, מערכת הביטחון יכולה להתכונן לעימות המכריע עם איראן, להצטייד ולאסוף מודיעין. השאלה היא אם האיראנים, באמצעות שלוחיהם או במישרין, לא יצליחו לטרפד את האסטרטגיה הזו וליצור הסלמה מוקדמת.
