בסיום פגישתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בוושינגטון, יצא גורם מדיני בכיר לתדרוך כתבים בוושינגטון, במטרה להציג את מה שסוכם בפגישה. התדרוך, שנפתח בתיאור אווירה של "מן הטובות שהיו", ניסה לעצב נרטיב ברור: פגישה מהותית, ללא ויכוחים על פרוטוקול, וללא דרישות אמריקאיות לוויתורים טריטוריאליים או מדיניים. אלא שבין השורות של אותו תדרוך מסתתרים כמה פערים שראויים לבחינה זהירה.
נושא הפגישה המרכזי שעמד על הפרק היה איראן. לפי התדרוך נערך בפגישה דיון פתוח שבחן את שלוש האפשרויות הקיימות: הסכם, המשך המצור הכלכלי, או חידוש והעצמת התקיפות. הגורם הבכיר תיאר זאת כ"התייעצות אמיתית" שבה נבחנו יתרונות וחסרונות של כל אפיק, תוך התייחסות מפורשת לרגישות שווקי האנרגיה מצד אחד, ולמצוקה הכלכלית באיראן (אינפלציה של כ-90%, מחסור בדלק ובדיזל, ותחילתן של הפגנות) מצד שני.
השאלה שנשארה פתוחה
מהתדרוך עלה בבירור שעדיין לא הושגה הכרעה, ולו ראשונית, לגבי האפשרות המועדפת – מה שמרמז, בניגוד לטון הבטוח של "אווירה מהטובות שהיו", על מצב של חוסר ודאות בצד הישראלי באשר לתוצאה בפועל של השיחות בנושא. הגורם הבכיר הבהיר שנתניהו "לא אמר" לטראמפ שההעדפה הישראלית היא תקיפה צבאית, אלא הציג בפניו את התוצאה הרצויה (מניעת נשק גרעיני איראני) והותיר את בחירת האמצעים לשיקול דעתו של הנשיא, שבסופו של דבר זו החלטה שלו. גם במבצע "עם כלביא" טראמפ שמע את בקשת נתניהו לתקוף את המתקן בפורדו, ולא נתן תשובה. רק אחרי כמה ימים הוא עידכן שיצטרף. גם כעת מחכים להחלטה של טראמפ, אלא אם האיראנים יתקפו את ישראל, ואז ישראל תגיב. "האיראנים לא תקפו אותנו עד כה, ולא סתם", אמר הגורם הבכיר. "הם מבינים שנגיב. יש להם מידה של רתיעה".
גורם שנכח בחדר תיאר את הפגישה כמעבר "סעיף אחר סעיף", שהוביל לגיבוש תוכנית עבודה משותפת, תוך הדגשה שבניגוד לחששות מוקדמים, לא הועלו על ידי הצד האמריקאי שינויים דרמטיים ביחס ללבנון, לעזה או לסוריה. הצהרתו הפומבית של טראמפ, שלפיה ישראל וארה"ב "קרובות ורואות עין בעין" בנוגע לאיראן, נועדה ככל הנראה לשדר המשכיות ואחדות, אך אינה מבהירה לאילו מבין שלוש האופציות שנדונו - הסכם, מצור, או תקיפה — הנשיא נוטה בפועל. השאלה אם נתניהו הצליח להזיז את עמדתו של טראמפ מנטייה להסכם עם איראן לכיוון חידוש הלחימה, נותרה פתוחה. וגם אם תחודש הלחימה, האפשרות שהוזכרה היא רק לאחר בחירות האמצע בארה"ב שיתקיימו בנובמבר, מה שהופך את פרק הזמן עד אז, בלשון בכיר ישראלי ל"Garbage time".
דיברו גם על חנינה
גם סוריה ולבנון עלו לדיון במהלך הפגישה. הגורם המדיני הבכיר הדגיש ש"לא עלתה שום בקשה לנסיגות", ושהיוזמה להצגת הנושא הסורי הגיעה מנתניהו עצמו, שהניח על השולחן מפות שמראות את שיעור האחיזה הישראלית בשטח הסורי, לעומת זה הטורקי. בעוד שטורקיה שולטת על חמישה אחוזים משטח סוריה, ישראל מחזיקה בסך הכל באלפית (0.01%) משטח סוריה, ולמרחב הזה מנסה להתקבץ אוסף טרוריסטי ג'יהאדיסטי. הפער בין הצגה זו לבין הרושם הציבורי חשוב: מדובר לא בדרישה אמריקאית לצמצום נוכחות ישראלית, אלא – לפי הגרסה שנמסרה – ביוזמה ישראלית להציג "עובדות בשטח" מול הנשיא, מתוך הבנה שרשמיו של טראמפ מושפעים ממה שמוצג לו ויזואלית. בהקשר זה נמסר גם שנתניהו הבהיר לטראמפ שישראל תישאר בלבנון "כל עוד יש איום עלינו" - ניסוח שמותיר את משך הנוכחות הישראלית פתוח ותלוי בהערכת מצב ישראלית, לא בלוח זמנים מוסכם. הפער המעניין כאן הוא בין השלילה הגורפת ("לא עלתה שום בקשה לנסיגות") לבין העובדה שהנושא הטריטוריאלי בכל זאת נדון לעומק, אף שביוזמה ישראלית על פי התדרוך.
נתניהו והגסת', אתמול
(צילום: מעיין טואף/ לע״מ)
התדרוך כלל גם התייחסויות נקודתיות כמה נושאים נוספים, כמו למשל נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן.
נתניהו אמר לטראמפ את דעתו על ארדואן והזכיר לו ששר בכיר בממשלתו של ארדואן אמר שהוא רוצה להיות המושל של ירושלים. טראמפ יודע את דעתו של נתניהו על ארדואן וכאן נתגלעו חילוקי דעות. "יש לנו גישות שונות בנושא", אמר גורם בכיר.
בעניין סעודיה והגרעין האזרחי טראמפ הרגיע את נתניהו ואמר לו שהוא רואה את זה רק כחלק מהסכמי אברהם, ואילו לגבי נושא החנינה לנתניהו במשפטו הובהר בתדרוך שלא נתניהו הוא שמעלה את הנושא, אלא טראמפ ביוזמתו, ולעיתים "בזעם". על פי הבכיר, טראמפ העלה את נושא החנינה גם בפגישה הנוכחית.
אתמול נפגש נתניהו עם שר ההגנה האמריקאי פיט הגסת', בבלייר האוס בוושינגטון.
