לטראמפ יש כוונות טובות. הוא איש של שלום. הוא ניסה, הוא מנסה, בכל מאודו, להימנע ממלחמה. גם למלחמה ההכרחית, מלחמת מצווה, נגד ראש הנחש של ציר הרשע, הוא לא רצה ללכת. הוא פשוט הבטיח למפגינים האיראנים שהוא מגיע לעזור להם. למרות ההבטחה, הוא ניהל שיחות עם האיראנים בז'נבה שנסבו על הגרעין בלבד, תוך ויתור, הלכה למעשה, של שאר הנושאים. זה לא עזר. לא נתניהו דחף את טראמפ להתקפה ב-28 בפברואר. זה היה משטר האיתוללות שהתנגד לפשרות. זו הייתה הסכנה שאיראן מתקרבת בצעדי ענק לגרעין. זה היה החשש מיצירת ציר סיני-רוסי-איראני שיאלץ את מדינות האזור לזנוח את ארה"ב וליפול לזרועות ציר הרשע החדש. זה היה החשש ממפולת אסטרטגית וכלכלית הרת-אסון. טראמפ לא רצה מלחמה. הוא נאלץ לצאת למלחמה.
גלריה
טראמפ. עם מחירי הנפט שעולים ו־74 אחוז מהאמריקאים שמתנגדים למלחמה - איראן תמשיך להקשיח עמדות
(Evan Vucci, REUTERS)
וזו בדיוק הבעיה. התגובה לרדיפת השלום והפיוס של טראמפ היא לא נכונות כלשהי לפשרה. לפני המלחמה ומאז החלה - איראן רק הקשיחה עמדות. השבוע היא שיגרה כטב"מים לישראל, גם אם באמצעות השלוחה בעיראק. חיזבאללה הפר את הפסקת האש ושיגר כטב"ם נפץ לכלי הנדסי של ישראל. סין שולחת טילי כתף לאיראן ומחזקת את ציר הרשע. ואיראן עצמה ירתה תחילה לעבר בסיס אמריקאי בירדן, ובהמשך שיגרה כטב"ם לספינה אמריקאית בנמל מצרי. ושוב, טראמפ לא רצה להגיב, הוא נאלץ להגיב. לפעמים נדמה לו שהאיומים, כמו "נפרק להם את הצורה", הם תחליף למעשים. ופעם אחרי פעם איראן מבהירה לו שיש לו רק אופציה אחת: כניעה. עם מחירי הנפט העולים שוב ודעת הקהל - 74 אחוז מהאמריקאים לפי הסקר של CNN שפורסם השבוע מתנגדים למלחמה – איראן תמשיך להקשיח עמדות. בנסיבות הללו, נתניהו לא ישכנע את טראמפ ולא צריך לשכנע אותו לצאת לסיבוב נוסף. איראן ממילא גוררת אותו לשם.
הקרב הכפול
לא מלחמה אחת מנהלת איראן נגד ישראל, אלא שתיים. יש את הטילים הבליסטיים והכטב"מים והמרוץ הגרעיני. ויש את המלחמה בחוסן הלאומי של ישראל, מלחמת צללים, מלחמה שלא תמיד ניתן להבחין בה במבט ראשון, אבל זו מלחמה לכל דבר ועניין. איראן ומדינות נוספות רוצות להתערב בבחירות בישראל. כך מזהירים גם יו"ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג, וגם ראש השב"כ, דוד זיני.
מה היא בדיוק רוצה? לסייע לנתניהו? לפגוע בו? לסייע לאופוזיציה? עוד נחזור לכך. מה שברור הוא, שאיראן רוצה כאוס. מלחמת אחים. שנאה ללא הפסקה. זה בדיוק מה שהורס את ישראל מבפנים. ואין צורך להמתין לבחירות.
המלחמה הזאת התחילה כבר לפני שנים. זו מלחמת הבוטים. כבר זמן רב הם משתוללים ברשתות. כל יום. כל שעה. יש בוטים, למשל, שמעודדים ירידה. הם אומרים שהכל אבוד. יש בוטים שמטפחים את עלילת ישראל המרושעת, שביצעה ג'נוסייד והרעבה וזו בכלל מדינת אפרטהייד וצריך לחסל את הציונות. זו מלחמה שאין לה גבולות. היא מתנהלת בהרבה שפות. גם בעברית כמובן. ויש בוטים שמטפחים את עלילת הבגידה. הם הרי רוצים שהציבור יאבד את האמון בראשי גופי הביטחון, אלה שהיו ואלה שמכהנים. הרי גם אייל זמיר כבר כמעט בוגד, רק בגלל שהוא מעז לומר שהוא צריך עוד מתגייסים.
העניין הוא שלא רק בוטים וירטואליים מפיצים את כל הרפש הזה. לצידם פועלים בוטים בשר ודם. הרי רעיון הבגידה חוזר שוב ושוב בערוץ 14. בערב תשעה באב השתתפתי בשיח ביישוב שוהם. שיח שביקש לחבר, למצוא את המשותף. להפתעתי, צעקו לי מהאולם: הייתה בגידה. אנחנו לא מבינים איך תעמולת השקרים של שונאי ישראל מתפשטת בעולם. כדאי להביט פנימה. היא מנצחת גם בתוכנו. מהצד השני, בעיתון "הארץ", נכתב שכל הישראלים בהמות ושותפים לג'נוסייד. זו אחדות הקצוות. נדמה להם שהם שונים. אבל הם כל כך דומים. לא כל הכותבים ב"הארץ" ולא כל המופיעים בערוץ 14. ממש לא. אבל כאשר יש זהות בין בוטים וירטואליים עוינים לבין בוטים בשר ודם – התוצאה היא חיזוק אדיר לתעמולה האיראנית שרוצה להעלות את מפלס השנאה בתוך ישראל. שיא האבסורד הוא כמובן שיש גם בוטים גלויים וידועים, כמו אותם עוזרי ראש הממשלה שהעניקו יחסי ציבור לקטאר, בתשלום כמובן, וניסו לסכסך בין ישראל למצרים. הם והבוס שלהם מגלגלים עיניים לשמיים עם סימן שאלה: מה בכלל הבעיה?
בימין הקיצוני יקראו ויצקצקו: אבל הייתה בגידה. ומנגד יצקצקו: אבל היה ג'נוסייד. הלוואי שהיה אפשר לומר ששקרים מנצחים רק בשוליים של השוליים. זה לא המצב. בסקר שנערך באירופה ב-2019 ענו 23 אחוז מהנשאלים ש"יהודים אחראים לרוב המלחמות בעולם". והם מאמינים לעלילה. בדיוק כשם שאצלנו מאמינים בעלילות הבגידה והג'נוסייד.
את מי איראן רוצה
ועדיין צריך לשאול, בהקשר של הבחירות, את מי מעדיפה איראן בשלטון? התשובה לא כל כך מסובכת. השלטון הנוכחי, של ימין-על-מלא, דירדר את ישראל לשפל החמור בתולדותיה. אין ניצחון מוחלט בשום חזית, ויש עוינות בינלאומית חסרת תקדים. עוד שנים בודדות של שלטון בן גביר-גולדקנופף-סמוטריץ' – ויהיו לנו הרבה פחות מתגייסים, הרבה יותר משתמטים, ובעירה גדולה בשטחים. ואם תימשך המגמה, תהיה גם ירידה הולכת וגדלה. זה כבר קורה. בשנת 2020 עזבו את הארץ כ-42,700 ישראלים. ב-2021 - כ-34,400. בשנת 2023 – כ-59,336. ב-2024 – 82,744. ב-2025 - כ-69,300. בשנים האחרונות מדובר במאזן הגירה שלילי – יותר עוזבים מעולים.
אפשר להניח שאצל חלק ניכר מהעוזבים הסיבה היא ייאוש. כן, הבעיטה באינטרסים הלאומיים, ההשקעות האדירות במשתמטים ובמאחזים, בחוות ובישיבות, הוויתור על לימודי ליבה שמוריד את הסיכוי להשתלבות עתידית בשוק העבודה, כאשר הציבור העובד צריך לשאת על כתפיו את אלה שחיים על הקצבות ולא על עבודות – אלה המרכיבים של הייאוש שגורם לעזיבת ישראלים. לא תהיה קריסה מהיום למחר. אבל תהיה שחיקה שבסופה עלולה להגיע קריסה.
אז מה רוצה איראן? לחזק או לעצור את השחיקה שתוביל לקריסה? להמשיך בשוד הקופה הציבורית על ידי משתמטים או להשקיע במחקר ופיתוח? הרחבה או עצירה של החרם האקדמי? נדמה שהתשובה ידועה. אנחנו צריכים לבחור מה שטוב לישראל. לא מה שטוב לבוטים, בשר ודם, של קטאר ואיראן.
כ"ץ. הצהרתו שמטוסי ארה"ב יוצאים לתקיפות מישראל - למי זה טוב? | צילום: קובי קואנקס
נמוך מים המלח
דבר מעניין, אפילו מדהים, קרה השבוע בליכוד. ההצעה המרכזית של נתניהו, לשריון של שמונה חברי כנסת, אושרה ברוב מרשים של 2,181 תומכים מול 1,193 מתנגדים. זה אומר, ש-2,181 חברי מרכז ויתרו על הזכות לקבוע את כל רשימת המועמדים. הם, אפילו הם, בעקבות נתניהו, מבינים שהפריימריז הם אחד האסונות הגדולים ביותר של הדמוקרטיה. חבורות של קבלני קולות, לפעמים עבריינים, לפעמים ועדי עובדים שרוצים לסכל הצעת חוק חיונית, גרמו לשיבוש מוחלט. כאלף סוכני ביטוח התפקדו לליכוד. זה לא שהם התאהבו במפלגה. הם התפקדו כדי להוות קבוצת כוח שתמנע רפורמה נחוצה. גם עובדי חברת החשמל רצו למנוע רפורמה – והתפקדו לליכוד. זו דמוקרטיה?
דווקא על הרקע הזה, הוויתור של רוב חברי המרכז על חלק מכוחם מעיד על בגרות. הם יודעים שהפריימריז היה פעם רעיון מלהיב. אבל השנים עוברות. ופריימריז שלא מייצגים את מצביעי הליכוד – אלא קבוצות כוח, אולי גם פליליות - הם לא דמוקרטיה. אפשר לקיים פריימריז פתוחים, כמו בארה"ב. אפשר גם בשיטה שבה כל מי שמצביע למפלגה, ביום הבחירות, ידרג גם את רשימת המועמדים. אבל שיטת הפריימריז שנהוגה במפלגת השלטון היא העקומה מכולן. זה לא נגמר. שמונה משוריינים מותירים עדיין מקום לבערך מספר כפול של נבחרי פריימריז. אבל זו התחלה לא רעה. צריך לקוות שההמשך יגיע.
ואם למישהו היו ספקות בנוגע לנזקי הפריימריז, אז נדמה שחלק גדול מההתלהמות, מההקצנה, מהטענות על בגידה, הן פועל יוצא של הצורך להתבלט. וגרוע מכך, זה נובע מכך שהמועמדים משוכנעים שהמתפקדים הם חבורה של ברברים נחותים, שזקוקים להקצנה האווילית הזאת.
הרי אין הסבר רציני להתנהלות של ישראל כ"ץ, למשל, בנוגע לביטול המעצרים המינהליים ליהודים, או ההצהרה שלו השבוע שמטוסי ארה"ב יוצאים להתקפות שלהם באיראן מישראל. למי זה טוב? הרי לישראל לא היה שום אינטרס לחשוף את העובדה הזאת. אבל הוא קופץ בראש. הוא מזיק לישראל – משום שנדמה לו שזה מה שרוצים המתפקדים.
ואם זה לא מספיק, אז כדי שנדע עד כמה נמוך הוא יורד, משום שהוא חושב שצריך לרדת נמוך, כ"ץ נפגש השבוע בכלא עם טל ינון דרדיק, שעצור בגין חשד בהתעללות בפלסטינים, ובין השאר, קשירת פלסטיני באיבר מינו באמצעות אזיקון. זו החברותא של שר הביטחון? לא. זה הכהניזם שהשתלט על הליכוד, גם בגלל הפריימריז. ואת הגזרה הרעה הזאת צריך להעביר מהעולם.
נותר רק להמתין ולראות מי יהיו המועמדים של נתניהו. נכון שקשה, מאוד קשה, לרדת נמוך יותר מהמקום שאליו דירדרו אותנו הפריימריז. צריך רק לקוות שנתניהו לא יירד נמוך יותר. ומה שמעניין הוא, שאבישי בן חיים יודע מראש שמדובר באשכנזים. הקשבתי להסבר של האיש המופלא הזה, על כך שהמזרחים נדחקים ונתניהו חייב לבחור אשכנזים. ובכן, הוא אמר, ערוצי ההגמוניה מטפחים אשכנזים. וכדי להגיע למצביעים שצופים בערוצי ההגמוניה, נתניהו חייב לפתות אותם עם מועמדים אשכנזים.
מעניין אם בן חיים יסביר לנו שהקואליציה מזרימה הון עתק בעיקר לאשכנזים של מגזר סמוטריץ', שהציג השבוע רשימה על טהרת האשכנזים, כי ערוצי ההגמוניה מעדיפים אשכנזים. אבישי בן חיים הוא לא סוכן כאוס איראני. הוא גם לא היה ברשימת מקבלי השכר מקטאר. אבל אין שום ספק שאם הוא לא היה קיים – איראן וקטאר היו משלמות הון תועפות כדי להמציא אותו.
מעשי ידינו שלא להתפאר
ערב שבת לפני שבוע. ארוחת ערב בפריז אצל פעילה יהודייה למען ישראל, עם עוד כ-15 אורחים, רובם מזדהים כתומכי ישראל. הם ביקשו לדעת מה באמת קרה באותו בוקר בשומרון, כאשר, לפי דיווחי החדשות מישראל, "שני ישראלים נרצחו וארבעה מחבלים נהרגו". בצרפת, וברוב כלי התקשורת בעולם, הדיווח היה שונה לחלוטין. הרושם שהתקבל הוא שמדובר בפרובוקציה של מתנחלים שהובילה לטבח שבו נהרגו ארבעה פלסטינים ושני ישראלים. הפער בין מה שאנחנו רואים למה שהעולם רואה - מעולם לא היה גדול יותר. מכיוון שלא היו לי תשובות רציניות – אמרתי שאין לי מושג. אבל איך אפשר להסביר שהפלסטינים באירוע הם המחבלים, כאשר קבוצה של יהודים נכנסה לכפר פלסטיני?
יש לנו מספיק טענות בצדקת הדרך. הפרובוקציות של אנשי ימין אנטי-ציוני פוגעות במפעל הציוני. יש יותר מדי שונאי ישראל ששום דבר לא משנה להם. אין צורך להוסיף עוד שונאים במעשי ידינו שלא להתפאר.
