האם ישראל בדרך למציאות חדשה מול רצועת עזה, בה חמאס אינו אוחז יותר בנשק ואינו חלק ממנגנון השלטון לניהול הרצועה?
בישראל הביעו ספקות כבדים בכך, וגורם מדיני אף הבהיר כי "זה אינו הסכם עם ישראל, אלא הסכם בין חמאס למתווכות" - וכי ירושלים אינה מקבלת את המתווה במתכונתו הנוכחית.
אך הכותרות בתחילת יום אתמול שהגיעו מעזה, מקהיר ומגורמים אמריקאיים בוושינגטון היו בכל זאת דרמטיות. בהודעה מטעם מועצת השלום לעזה, האמורה להסדיר את המצב ברצועה לפי תוכנית הנקודות של טראמפ, נמסר כי "הדיונים עם המתווכים בקהיר נמשכים ומתקדמים. מפת הדרכים ליישום קובעת פירוק כל הנשק, כבד וקל, ללא יוצאים מן הכלל, לצד חיסול מנהרות, מחסני נשק ומתקני ייצור.
"בסופו של התהליך", נמסר, "לחמאס לא יהיה תפקיד בשלטון עזה, בין אם בגלוי ובין אם מאחורי הקלעים, והוועדה לניהול עזה תחזיק בסמכות מלאה תחת עקרון של 'סמכות אחת, חוק אחד ונשק אחד'".
עזתית עוברת ליד לבנה שהיא חלק מסימון הקו הצהוב ברצועה
(Ebrahim Hajjaj, REUTERS)
מהצד הפלסטיני הדברים נשמעו מעט אחרת. גורמים בסביבת חמאס טענו אתמול כי בשיחות נרשמה "התקדמות בסוגיות המרכזיות". לדברי גורם המקורב לחמאס ששוחח עם ynet, גובשה "נוסחה מסוימת" בנוגע לאופן הטיפול בנשק, הכוללת אפשרות למסירה ואחסון של אמצעי לחימה תחת מנגנון מוסכם. אך הגורם המקורב לחמאס העריך שהמכשול המרכזי להתקדמות הוא בצד הישראלי. "ייתכן שהמתווה הנוכחי יהווה בסיס להמשך בעתיד, בעיקר במקרה של שינוי פוליטי בישראל. מול הממשלה הנוכחית אני לא חושב שזה יקרה". בהתייחס לדברי המקורות בארגון הטרור, אמר גורם אמריקאי שמעורה במגעים בקהיר: "בחמאס מנסים לתדרך באופן שונה מההסכם כדי לא להראות שלמעשה נכנעו".
בישראל, נכון לאתמול, הביעו ספקנות ותרעומת על ההסכם המסתמן. לדברי הגורם, ישראל דורשת את הוצאת כל אמצעי הלחימה מעזה ופירוז מלא של הרצועה, כתנאי מקדים לכל התקדמות בתהליך. הוא הוסיף כי במסמך 15 הנקודות שעליו מתקיימים הדיונים אין מענה מספק לדרישות הישראליות, וכי ישראל העבירה את השגותיה בנושא לשליח טוני בלייר. הגורם המדיני הדגיש כי לא תהיה נסיגה ישראלית מהקו הצהוב ברצועה לפני השלמת פירוק חמאס מנשקו ופירוז הרצועה. לדבריו, נושא עזה כלל לא עלה בפגישה שנערכה בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא טראמפ בוושינגטון השבוע.
גורם המעורה בפרטי ההסכם טען אמש: "לנושא האחסון והפיקוח יש פרטים ברורים מאוד", אמר. "לא לוקחים סיכונים ולא מסתמכים על הבטחות, אלא רק על פעולות בשטח". מודל אחסון הנשק מבוסס, בין היתר, על המנגנון ששימש במסגרת הסדרי השלום בצפון אירלנד. אלא שבנקודה זו מצוי הפער המרכזי בין ישראל לאמריקאים והמתווכות. ישראל דורשת להוציא לחלוטין את הנשק משטח הרצועה. בירושלים סבורים כי לא ניתן להחיל את "המודל האירי" על חמאס בשל הסיכון שהארגון ישקם את כוחו, ישתלט על המחסנים ויחזור לפעילות צבאית.
מנגד, גורם ב"מועצת השלום" של טראמפ הביע הפתעה מהתגובה הישראלית, והעריך כי היא נובעת בעיקר משיקולים פוליטיים פנימיים ומהביקורת שמופנית כלפי הממשלה מימין. "אין עימות", טען הגורם. "כשיראו את התמונה המלאה והמפורטת, יחבקו את ההסכם ההיסטורי הזה, שלמעשה קובע שחמאס נכנע ומתפרק באופן מלא מנשקו".
על פי המתווה, ישראל לא תידרש לסגת מהקו הצהוב המקורי, הכולל כ-50% משטח הרצועה, לפני השלמת הפירוז. נסיגות נוספות יתבצעו רק בהתאם להתקדמות מוכחת בפירוק הנשק. במקביל, ישראל אמורה להפסיק את מדיניות החיסולים, אך תוכל לפעול נגד איומים מתהווים.
