יש מקומות שאתה נוסע אליהם לא רק כדי לאכול, אלא כדי לקחת חלק בסיפור. רוטנברג, השוכנת בגשר הישנה בתוך מבנה בריטי לשימור בן יותר מ-100 שנה, היא בדיוק מקום כזה. היא מרוחקת מהמרכז, בעמק בית-שאן, בסמוך לגבול, עטופה בשקט מיוחד, אבל החוויה שמתרחשת בין כתליה הופכת כל קילומטר בדרך לשווה זהב.
הסיפור של רוטנברג בשנתיים האחרונות ספוג בעצב עמוק. יזהר סהר, שהקים את המסעדה יחד עם בת זוגו הילה, חלה בסרטן ונפטר. בעקבות הזיכרונות הקשים והתחושה שהמקום אינו שלם עוד בלעדיו, החליטה הילה לסיים את הפרק הזה בסוף דצמבר 2026, ולפתוח דרך חדשה. מה שמשאיר רק עוד כמה חודשים להספיק לטעום ולפגוש מקרוב את הקסם הקולינרי שמתרחש שם.
מי שתפסה את המקום במטבח היא השפית המעולה חן וייס. וייס, שעבדה במסעדות מעוטרות בברלין, מגישה כאן ארוחת טעימות עילית המבוססת כמעט כולה על חומרי גלם מקומיים – שרובם הגדול גדל ממש בשטחי המסעדה ובבוסתן הצמוד. האוכל של וייס מציג יצירתיות מזוקקת, טכניקה עילאית ודיוק מופלא, שמביאים את הארוחה לרמה של מישלן – לא פחות.
הארוחה ברוטנברג היא מסע נדיב שנמשך כשלוש שעות וכולל לא פחות מ-12 מנות, חלקן ביסים קטנטנים וחלקן צלחות נדיבות יותר. זהו אוכל מקומי במיטבו, יצירתי וחכם, אבל כזה שלא כופה את עצמו על חומרי הגלם. המסע נפתח בשתי מנות קטנות ומופלאות. מלפפון צעיר וטרי עם שום ירוק ופרי כובע הנזיר ולאחריו ג'יבנה במי גבינה ודבש, שני ביסים שלאחריהם אתה מבין מיד שזו לא עוד מסעדה, וזו לא עוד ארוחה. לאחר מכן מגיע לחם מחמצת מופלא מקמח חיטת חורסאן לצד חמאה המתובלת במלח מגארום (רוטב מותסס) של גבינות צאן. וכך זה ממשיך, מנה מפתיעה אחרי השנייה: מעין סלט קטן של קוביות אבטיח, קליפות אבטיח, עגבנייה וסלרי, או עלה גפן ממולא בבורגול ומשמש.
הים והיבשה מקבלים גם הם טיפול מקומי מדויק עם סלט סבידה, גרגירי חומוס קראנצ'יים, רוקט ולאבנה, או פסטה עשויה לשלמות ברוטב שרי שזיפים ומרווה, כשמעל הכל, במקום פרמז'ן, מגורד לבנון כנרת מיובש. יצירתיות בשיאה ואחת המנות הטעימות שאכלנו. גם הקינוחים מסקרנים וממשיכים את הקו המקומי, העונתי, כמו יוגורט עם קרמל ולואיזה או אורז, שלהפתענו הרבה גדל ברמת הגולן, עם דובדבן ומאלט. יש עוד הרבה מנות, אבל חבל לקלקל את ההפתעה.
(ללא קרדיט)
כשיושבים ברוטנברג מבינים שהמנוע מאחורי המקום הוא סקרנות אין-סופית והרצון לברוא משהו יוצא דופן מהשטח המקומי. ארוחה שמספרת את הסיפור הקיבוצי והאזורי. אבל לצד פיתוח חומרי הגלם והמחקר הקולינרי, ההתססות והטכניקה, בסופו של דבר התוצאה בצלחת נשארת נאמנה לעיקרון הפשוט ביותר: היא טעימה בטירוף.
היופי האמיתי ברוטנברג לא מסתכם רק בצלחת. מאחורי התפריט מעניקים כאן קרדיט מלא ומעורר השראה לכל מי ששותף ליצירה: מיצרן הסכינים, מגדל האורז ברמת הגולן והחקלאים מהאזור, ועד לנגרים ולכדרים שפיסלו בעבודת יד את כלי הקרמיקה שבהם מוגשות המנות.
זה פשוט, זה יפה, וזה בעיקר אמיתי. מחיר הארוחה 485 שקל לאדם. זה לא זול אבל זה בהחלט שווה את זה. רוטנברג היא תחנת חובה לכל מי שאוהב קולינריה מקומית שנעשית מכל הלב. אל תפספסו את ההזדמנות להיפרד.
• רוטנברג. גשר הישנה
טלפון: 054-3553251
