מי? זיוה מיכאל הקימה את סוכנות הדוגמנים "יולי" בתחילת הניינטיז עם אריק בן זינו. מיכאל מעניקה פרספקטיבה ארוכת שנים, ומדגישה שהחכמה היא לזוז עם השינויים. לדבריה, מאז שהמדיה החברתית נכנסה למשחק, כל נושא הייצוג השתנה כאשר משפיענים ויוצרי תוכן החליפו את הטאלנטים: "פעם משרד הפרסום היה המלך והחליט ביחד עם הלקוח את מי מעלים על שלט חוצות. היום הגורם שמחליט מי מקבל צפיות ברשתות ויגיע לפיד של יותר גולשים הוא האלגוריתם של הטיקטוק".
איך להפוך לטאלנט? "קודם כל להבין את כוחה של קהילה. להחליט איזו קהילה אתה או את כטאלנט יוצרים סביבכם, איך אתם מדברים לקהילה שלכם, עד כמה הקהילה קשובה לכם, קונה את מה שאתם מציעים. ולכן לא מספיק להיות טאלנט, אלא צריך להיות יוצר תוכן טוב שמרגיש את המינון ויודע לאזן. שיודע לשתף את החיים האישיים שלו, לשתף את מה שעובר עליו, לספק את הסקרנות לגבי הבית, העבודה, המשפחה, הזוגיות".
לחשוף הכל כדי למכור קרם פנים? "זו המדיה החדשה. היחסים שבין הטאלנט לקהילה שלו הם יחסים של 'האח הגדול' - הקהילה רוצה לראות מה קורה אצל הטאלנט בבית, מה אוכלים, מה לובשים, לאן מטיילים ובתמורה מעריכה את מה שהטאלנט חושף ומאמינה לו מאוד. ולכן יוצר תוכן טוב חייב לפרסם רק דברים שהוא מאמין בהם. מאיה ורטהיימר למשל מפרסמת כל פיפס שהיא עושה, אבל לא תפרסם משהו שהיא לא מאמינה בו. גם שירי עמית מספרת לעוקבים שלה את סיפור חייה. זו הצורה שבה אנשים צורכים היום תוכן. הילדים שלנו הם כבר צרכני מדיה שמחליטים איך ומה הם רואים, ואני בכובע של מי שחייבת ללמד את המיוצגים שלה איך ליצור תוכן, אמורה להבין לאן העולם הולך. אנחנו כסוכנות צריכים לתת מענה ללקוחות שרוצים לעבוד גם עם דוגמני AI, ובמקביל לקחת את הדוגמנים הבולטים ולהפוך אותם לדמויות AI עבור לקוחות שלא רוצים להשקיע ביום צילום עם לוקיישן וארט, ומעדיפים לנהל את הכל בפורמט של בינה מלאכותית".
אווטר במקומי בצילומי קטלוג? "אני הכי מתבאסת שזה מה שקורה, אבל אי-אפשר להתנהג כמו בת יענה ולחשוב שבחיים הדברים לא ישתנו. וכן, התפקיד שלנו היום הוא גם לקחת דוגמנית וליצור לה דמות AI שיכולה להוביל קמפיינים בלי שהיא תצא מהבית. טאלנטים אייקונים לא ירוויחו פחות, כי השימוש הוא בזהות שלהם, שקובעת את התמורה לקמפיין".
איך השוק הישראלי מתנהג? "יש היום בעולם פיתוחים מטורפים שנוגעים לחיבור שבין טאלנטים ל-AI, אבל השוק הישראלי לא ממהר לאמץ אותם. נשארנו במוד מסורתי, טפו-טפו יש עוד הרבה ימי צילום שנערכים אצלנו. אבל ברור שזה ישתנה, תלוי כמה מהר הלקוחות יחפשו ויבקשו את הדבר הבא. כבר היום יש בישראל חברות מסחריות שכל הנראות שלהן מבוססת AI, ואי-אפשר בכלל לזהות שלא מדובר בדוגמניות אמיתיות כי הטכנולוגיה מאפשרת להלביש ולהניע את הדמויות. אני הולכת עם מועקה. כי מצד אחד אנחנו כן מפתחים את צורת העבודה הזו ועושים את זה בעזרת אנשים מוכשרים מאוד, אבל ברור לי שאני סוג של יורה לעצמי ברגל".
תיגמר העבודה? "השוק שלנו עוד לא נכנס לזה ממש. בישראל הדוגמנים והדוגמניות עוד עובדים, עדיין אין פגיעה בפרנסה, אבל הם בהחלט מרגישים חרב על הצוואר. למזלי, יש לנו גם מחלקת ספורטאים, אנחנו עוד רגע לפני אולימפיאדה ויוצרים חסויות לספורטאים, שאותם AI לא יחליף. אני גם מקווה שהוא לא יחליף הפקה שמצטלמת בשטח ויוצרת אווירה. והנה תוך כדי שאני עונה לך, אני מסייגת לעצמי בראש שיום אחד גם זה יקרה. אני רק מקווה שלא נגיע לזה שסרטי קולנוע שלמים ייעשו בעזרת AI. הבת שלי מראה לי לפעמים סרטונים שהיא מגלה ברשת ואומרת לי 'תראי איזה יופי', ואני מיד מסבירה לה שזה לא אמיתי. יש כל כך הרבה פייק, איך הילדים ידעו בעתיד להבחין? הם רואים אריה שמלטף גור שימפנזה ובטוחים שזה אמיתי".
