היום נפתחת בברמינגהאם אליפות אירופה באתלטיקה, מה שמעניק הזדמנות מצוינת לחזור לאחד ההישגים הגדולים, המרגשים והסמליים ביותר בתולדות הספורט הישראלי. ב-10 באוגוסט 2002, היום לפני 24 שנה, הוכתר אלכס אברבוך כאלוף אירופה בקפיצה במוט באצטדיון האולימפי במינכן, במקום שבו נערכו 30 שנה קודם לכן משחקי הדמים, שבמהלכם נרצחו 11 ספורטאים ישראלים על ידי מחבלים פלסטינים, חברי ארגון הטרור "ספטמבר השחור".
אברבוך הגיע למינכן 2002 כספורטאי מעוטר. מאחוריו כבר עמדו זכייה במדליית ארד באליפות העולם בסביליה 1999, מדליית זהב באליפות אירופה באולם ב-2000, ומדליית כסף באליפות העולם באדמונטון 2001. הוא נחשב לאחד מקופצי המוט המובילים בתבל, אבל התייצב לתחרות דווקא בסיומה של עונה בינונית, שבה הוריד פרופיל באימוניו בגלל מחלת אביו שהלך לעולמו.
11.8.2002
"במוקדמות לא הלך לי כמו שצריך", נזכר השבוע אברבוך. "קפצתי 5.45 מטר ונכנסתי לגמר מהמקום העשירי. זה לא הפריע לי, כי יש לי היסטוריה כזאת שאני נכנס אחרון ובגמר תמיד הולך לי טוב. ככה היה גם באליפות העולם שנה קודם וזכיתי במדליית כסף. הסתכלתי על הווידיאו עם המאמן שלי ואלרי קוגן ז"ל, והוא אמר לי שהקפיצות בסדר ושצריך לקחת מוטות חזקים שנותנים תנופה חזקה יותר".
בגמר ניצבו מול אברבוך בכירי הקופצים באירופה, ובהם לארס בורגלינג וטים לובינגר הגרמנים. "לא יודע להסביר את האסטרטגיה שלי בגמר, אבל ככה זה כנראה ברמות הגבוהות של הספורט", אומר אברבוך. "תוצאת השנה שלי הייתה 5.60, שקבעתי חודש קודם באליפות ישראל, ובמוקדמות עשיתי רק 5.45, אבל בגמר התחלתי ב-5.60. עברתי בניסיון שני, קיבלתי קצת ביטחון ודילגתי ישר ל-5.75. האנשים שישבו ביציע, כולל יו"ר איגוד האתלטיקה שלמה בן-גל, לא הבינו מה אני עושה, אבל לקחתי מוט עוד יותר חזק ועברתי בניסיון ראשון עם קפיצה מושלמת. בדרך למטה עשיתי באוויר עם שתי הידיים אצבע משולשת. שם ידעתי שאני על המפה ושאני נותן פייט.
"בניסיון הראשון ל-5.80 משהו לא הלך לי טוב ולא קפצתי, עברתי בניסיון שני ואמרתי לעצמי 'זה היום שלי, אף אחד לא ינצח אותי היום'. אחר כך עברתי 5.85 בניסיון ראשון והשאר היסטוריה. שני הגרמנים עשו סוג של טקטיקה, הם עברו ל-5.90 ואני דילגתי על הגובה הזה כדי לתת להם לקפוץ ולהתעייף, אבל הם התחילו למשוך זמן בעזרת השופטים המקומיים. התעצבנתי על זה ושאלתי את השופטים למה הוא לא מפעילים את השעון. כשהם נכשלו ב-5.90 ידעתי שאני במקום הראשון, הלחץ ירד וכבר לא קפצתי 5.95".
על האווירה מסביב מספר אברבוך: "השמירה עלינו בכפר של הספורטאים הייתה חזקה, הרגשתי כמו ראש ממשלה. זה נתן לנו גם יתרון, כי כל הספורטאים היו צריכים לעלות על אוטובוס ולנסוע עשר דקות לאצטדיון בישיבה או בעמידה, ואילו הנבחרת שלנו נסעה ברכב נפרד, BMW עם דלתות משוריינות. ככה הגעתי לגמר, המאבטח פותח את הדלת ואתה יוצא למגרש האימונים. זה נתן לי להרגשתי אקסטרה כוח על האחרים".
היית מודע למה שקרה שם 30 שנה קודם?
"כמובן שידעתי על הרצח במינכן, אבל דיבורים כאלה בדרך כלל לא עוזרים לספורטאי. אני הייתי עולה חדש (רק שלוש שנים בארץ) שלא היה כל כך בעניינים וזה עזר לי. בסיום כששאלו אותי אם אני מקדיש את הניצחון לנרצחים, אמרתי שלא - אלא לזכרו של אבא שלי שנפטר כמה חודשים קודם לכן.
"אחרי שסיימתי את התחרות, בדרך החוצה, שר החוץ שמעון פרס התקשר לברך אותי, נתנו לי טלפון ושוחחנו כמה דקות. אחר כך נכנסתי לבדיקת סמים מתחת ליציעים ושם אין קליטה. הבנתי שיש תחרות בין הפוליטיקאים. הגיע אליי מאבטח ואמר שראש הממשלה אריאל שרון רוצה לברך אותי. אמרתי שאני עסוק בבדיקת סמים ולא יכול לדבר כרגע. המאבטח פתח זוג עיניים ולא הבין איך אני מסרב. אחרי שסיימתי ראש הממשלה תפס אותי ובירך אותי ברוסית, היה מאוד מרגש. למחרת בבוקר הוא אפילו פתח את ישיבת הממשלה עם ברכה על ההישג שלי.
"טקס הענקת המדליות היה מאוד מרגש ועשה לי צמרמורת. הפודיום, ההמנון, הדגל, הסימליות שזה קרה במינכן, 60 אלף צופים וגם זה שאת המדליה העניק לי סרגיי בובקה האגדי שגדלתי עליו".
מדליה ומים זורמים
בסיום ישב אברבוך במסיבת העיתונאים כשמצדדיו סגניו הגרמנים, לובינגר ובורגלינג. כשגבר זרם השאלות לאברבוך, קם לובינגר, שהצטלם שבוע לפני כן בעירום והוכתר כספורטאי הסקסי ביותר באליפות, פנה לעיתונאים ואמר: "אני ובורגלינג מאוד עסוקים, אני מבין שאתם מעוניינים רק באברבוך, אנחנו עוזבים". מנהלת מסיבת העיתונאים הרגיעה אותו, ולובינגר נשאר. אברבוך אמר לעיתונאים: "בשבילי זו מתנה לישראל. בחודש האחרון הייתי באירופה ואני כל הזמן שומע בשורות רעות (הימים ימי האינתיפאדה השנייה). הגיע הזמן גם לשמוח". על השאלה איך הוא חש בזמן נגינת ההמנון, יממה לפני הטקס לזכר חללי מינכן, אברבוך השיב: "אני חושב הרבה על החללים והמשפחות, אבל אני מסתכל לעתיד". לובינגר השיב על אותה שאלה: "אנחנו מרגישים רע מאוד עם מה שקרה. אבל כמו אלכס, אני מסתכל קדימה".
הזכייה של אברבוך חשפה גם צד פחות זוהר בחייו של ספורטאי במדינת ישראל: עיריית ת"א ניתקה את אספקת המים לדירה של משפחתו בהדר-יוסף בגלל חוב של 1,500 שקל ואף הציבה מנעול על ברז המים שבחצר הבית. זו הייתה דירה ששכרה עבורו אגודתו מכבי ת"א, ומישהו שם שכח לשלם את חשבונות המים והארנונה. לאחר הזכייה במדליית הזהב, פנו שכניו של אברבוך לכלי התקשורת - ורק אז החליטה העירייה להסיר את המנעול ולחדש את אספקת המים.
לקראת סיום, לאברבוך שהקים את אגודת לידר ירושלים, יש מסר: "אני מאחל הצלחה לכל הספורטאים שמייצגים את ישראל באליפות אירופה שתיפתח היום, לחלק מהם אני קשור ובחלק אחר אני תומך, ואני מקווה שהם יצליחו ושהספורט שלנו יפרח".
כל ההישגים של אלכס אברבוך | שיאן ישראל בקפיצה במוט, 5.93 מטר (ב-2003); מדליית כסף באליפות העולם באדמונטון (2001) וארד באליפות העולם בסביליה (1999); מדליות זהב באליפויות אירופה במינכן (2002) ובגטבורג (2006); זהב באליפות אירופה באולם בגנט (2000)
