לאחר שהעלויות על פאות זינקו עד לגבהים של 40 אלף שקל, נשים מהמגזר החרדי התאגדו והחליטו לפתוח במאבק, אותו מובילה עו"ד נחמה ציבין מכפר חב"ד. בימים אלה היא שולחת עתירה לבית הדין של רבני חב"ד בדרישה שיטילו פיקוח על מחירי הפאות, ובכוונתה לפנות לבתי דין נוספים.
ציבין באה ממשפחה חב"דית עם שורשים של מעל למאה שנה בחסידות. דווקא מהמקום הזה היא מכירה היטב את הרגישות של חב"ד לנושאי הפאה. היא מסבירה כי בחסידות חב"ד קיימת הוראה ברורה של הרבי מליובאוויטש בנוגע לכיסוי הראש בפאה.
"יש הוראה קטגורית של הרבי שכיסוי הראש יהיה בפאה והיא ניתנה כבר בשנות החמישים. הרבי עשה את זה בעדינות רבה, עודד נשים ביחידויות לרכוש פאות, ואפילו נתן הוראה להעביר כסף לנשים כדי לסייע להן לעמוד בהוצאה", אומרת ציבין. מבית הדין של החסידות היא תבקש שיגדירו את המוצר היוקרתי, ככזה שחיוני לחייה של אישה חרדית, וכך יהיה צידוק לקבוע מחיר מקסימלי.
הקפיצה הגדולה
לדברי ציבין, השינוי הגדול הגיע בשנים האחרונות: "ככל שהפאות נעשו טבעיות יותר ומחקות טוב יותר שיער אמיתי, המחירים זינקו בצורה דרמטית. אנחנו בדקנו את הנושא והעלויות לא מצדיקות את הקפיצה הזו".
והיא מפרטת: "בתחילת שנות האלפיים זו הייתה הוצאה לא קטנה, אבל עדיין סבירה - אלפים בודדים. הפאה האחרונה שקניתי, לפני שלוש שנים עלתה 18 אלף שקלים, וזו הייתה קפיצה עצומה לעומת הפאה הקודמת שעלתה בערך 5,000 או 6,000 שקלים. היום המחיר הממוצע לפאה בכפר חב"ד עומד על כ-30 אלף שקלים, ויש גם פאות שמגיעות ל-40 אלף - אלו רמות מטורפות".
ציבין אומרת כי תחושת התסכול הגיעה לשלב שבו החליטה לפעול. "אני אומרת את זה בכאב, אבל היום כדי להיות חב"דניקית צריך להיות פראיירית. המחירים הפכו גבוהים באופן יוצא דופן, דווקא במוצרים שהם חלק בלתי נפרד מחיי הדת. אנחנו לא מבקשים שימכרו בהפסד. אם העלות היא 20 אלף שקלים, מותר להרוויח עליה כפי שההלכה מתירה, אבל אי אפשר למכור אותה ב-40 אלף שקלים רק משום שמדובר במצווה ובמוצר חיוני לנשים. זו בדיוק הסיבה שאנחנו פונים לבית הדין".
המאבק של עו"ד ציבין הפך לנושא מדובר בקרב נשים בחב"ד, וכן בזרמים חרדיים נוספים בארץ ובעולם. לדבריה, בימים האחרונים פנתה אליה פעילה חברתית חרדית מצרפת שסיפרה לה כי גם שם מתקיים מאבק מתמשך נגד מחירי הפאות. מי שיכולה לעבור לכיסוי ראש אחר עושה זאת, ומי שאינה יכולה, נעזרת בארגון חברתי במטרה לצמצם עלויות.
במייל ששלחה לעו"ד ציבין כתבה גילה ממן, מייסדת ארגון FairWigs הפועל בצרפת למען נשים בתחום הפאות: "רציתי להודות לך באופן אישי על האומץ שלך ועל העבודה המדהימה שאת עושה למען נשים. הנושאים שאת עוסקת בהם משפיעים על נשים יהודיות הרבה מעבר לישראל. נשים רבות מרגישות לכודות, מושתקות ובודדות מול דיקטטורת הפאות. את לא יודעת כמה נשים בצרפת סיפרו לי שהן הפסיקו לכסות את השיער שלהן בגלל כל הבעיות הכרוכות בכך".
פאות ויהלומים
לטענות על עליות המחירים יש גם תשובות של יצרניות הפאות. זהבה ויצמן, פאנית ובעלת עסק בוטיק לפאות מזה 30 שנה: "יש לי הסבר מאוד ברור לעליית המחירים", היא אומרת. "רמת הביקוש עלתה, וגם רמת הייצור והאיכות עלו. אצלי כ-40 אחוז מהלקוחות בכלל אינן חרדיות או דתיות. יש גם נשים שמתמודדות עם סרטן, אלופציה או דילול שיער".
ויצמן משווה את הפאות ליהלום: "גם כאן מדובר בחומר גלם נדיר, אלא שבפאות מדובר בחומר גלם אנושי. השיער נמצא על ראש של ילדה, וככל שהביקוש גדל כך ההיצע קטן. אם לפני עשרים שנה קנינו שיער בכ-400 דולר לקילו, היום אנחנו משלמים 6,000-7,000 דולר לקילו, רק על השיער הגולמי".
סיבה נוספת, לדבריה, היא הפחת העצום: "כאשר מגיע השיער הגולמי, כשבעים אחוז ממנו כלל לא מתאים לפאות שאנחנו מייצרים בישראל. אנחנו משתמשים רק בשיער הארוך. גם הייצור השתנה. פעם רוב הפאות יוצרו בסין, היום רוב הייצור נעשה בארץ".
עוד היא מוסיפה כי גם השירות הנדרש לאחר מסירת המוצר מייקר אותו: "במשך שנה שלמה הלקוחה חוזרת לתיקונים, התאמות, גימורים ושיפורים, וכל זה כלול באחריות. אפשר לקנות מוצר פשוט יותר, בדיוק כמו שאפשר לקנות בגדים זולים או יוקרתיים. מי שרוצה עבודת יד מדויקת, שתשב בצורה טבעית כאילו השיער יוצא מהראש, משלמת על האיכות. אנחנו לא עושות קופון על נשים חרדיות" היא מדגישה. "הן אכן משקיעות יותר במראה שלהן היום, אבל זה לא אומר שאנחנו מנצלות את זה. כמו שאני מכסה את הגוף שלי בבגדים יפים ואיכותיים, כך גם הפאה היא חלק מהאופן שבו אני מקיימת את ההלכה בצורה מכובדת ויפה. גם הטענה שאנחנו מרוויחות מאות אחוזים אינה נכונה. בעבר, כשהייתי מזמינה פאות מוכנות מסין, היה קל לדעת מה הרווח. היום, כשאני מייצרת פאה, הרבה פעמים אני בכלל לא יודעת מה יהיה הרווח הסופי".






