שנתיים לאחר שהחלו העבודות להקמת הפרויקט "מזרח חדש", שנועד לבצר את כל מרחב גבול ישראל-סוריה באמצעות תעלות בגובה וברוחב של ארבעה מטרים וסוללות עפר גבוהות, בצה"ל מעדכנים כי עד כה הושלמו קרוב ל-80% מחציבת התעלות – מאזור מג'דל שמס ועד מרחב משולש הגבולות בדרום הגזרה. בצבא מקווים לסיים עד סוף השנה את המבצע ההנדסי הענק, שנועד לספק מענה לאיום חדירה בנוסח 7 באוקטובר, אז הצליחו טרקטורים לפרוץ את הדרך לאלפי מחבלים שחדרו לישראל מגבול עזה.
העבודות התעכבו מעבר למצופה, מכיוון שכלי ההנדסה משמשים גם להשטחת תשתיות טרור בגזרת לבנון הסמוכה, אך כמעט לכל אורך הגבול כבר אפשר להבחין בתמונת הנוף החדשה שמלווה את הגדר: מערכת תעלות עמוקות ומבוצרות. הן נועדו גם להקשות ולעכב כניסה רגלית של כוחות אויב לשטח ישראל, ולדברי קצין בכיר בפיקוד הצפון שסייר איתנו השבוע מעבר לגבול בסוריה, "נקודות הנקז" דרכן עוברים הכוחות את הגבול נשלטות באמצעי תצפית וארטילריה כדי להגן מפני חדירה דרכן. על פי התפיסה של חטיבת הגולן 474, החטיבה המרחבית האחראית על הביטחון השוטף בגזרה, המערך הזה "מאפשר ללוחמים בשטח להתמקד בהתמודדות עם 'הפרט', המחבל או החמוש הבודד".
(יאיר קראוס)
במקביל לעבודות ההנדסיות, בצה"ל מבססים את השליטה ברצועת הביטחון שמעבר לגבול והכוחות מסתובבים בחופשיות בכפרים ובעיירות הסוריים. מתוך תפיסה ביטחונית חדשה שאותה מוביל דור הפיקוד החדש, בוגרי הלחימה ב-7 באוקטובר ו"הקונספציה" שקדמה לטבח, במרחב הגבול הסורי כבר לא מנסים לצייר את תמונת הפיקוד והשליטה של האויב שממול.
"אנחנו כבר לא מגדירים את מענה ההגנה לפי 'מי האויב' שנמצא מולנו. אם זה חיזבאללה, צבא סוריה או ארגון ג'יהאדיסטי כלשהו", מסביר הקצין הבכיר, "השאלה היחידה שעומדת לנגד עינינו היא מה היכולות של האויב ומה הוא מסוגל לעשות. המרחב הזה הוא מגרש משחקים של ארגוני טרור, חמושים ומיליציות. מבחינתנו, כל אזרח או רועה צאן שנע בשטח עלול להיות חמוש ולהוות איום. אבל בשונה מהמרחבים הסמוכים לגבול לבנון ועזה שתחת שליטת צה"ל, כאן לאזרחים מותר להסתובב בחופשיות".
חטיבה 474 מחזיקה כיום רצועת אבטחה בעומק השטח, שכוללת כעשרה מוצבים פלוגתיים, ומפטרלת בכפרים ובשטחים הפתוחים בצל אוכלוסייה אזרחית סונית – שבמיוחד בגזרת דרום הגולן אינה מחבבת במיוחד את ישראל, ונחשבת לקיצונית יותר באיבתה מהאוכלוסייה הדרוזית, הנוצרית או הצ'רקסית. הקצין הבכיר מסביר כי התמודדות הכוחות בשטח מורכבת: "בזמן אמת קשה להבחין אם חמוש הוא אויב או אזרח המגן על עצמו".
החיכוך המבצעי מגיע לעיתים לעימותים ישירים. בסוף חודש יוני ביצעו כוחות החטיבה פעילות מבצעית במרחב עבאדין שבמערב מחוז דרעא, ובמהלך חזרת חלק מהכוחות למוצב השליכו מקומיים אבנים לעבר השיירה. הכוחות פיזרו את ההפגנה, אך בזמן יציאת שאר הכוחות נפתחה לעברם אש חיה. הלוחמים השיבו אש, ובמקביל הופעלו ירי מרגמות ומסוק קרב של חיל האוויר שתקף במרחב. האירוע הסתיים ללא נפגעים לכוחותינו, אך בסריקות שנערכו לאחר-מכן אותרו בשטח פריטים שהושארו, ובהם סלולרי צבאי ומסווג שהוצא מרחוק מכלל שימוש.
בצה"ל אומרים כי הפיקו לקחים רבים מהאירוע. "בכפרים כמו עבאדין, הכוחות פועלים בעיקר בלילה", אומר הקצין הבכיר, "אנחנו לא מפחדים שיראו אותנו או לפגוש מקומיים. אבל צריך לזכור שהמטרה המרכזית היא סיכול והתבססות של גורמים עוינים, תוך כדי זהירות שלא להפריע לשגרת החיים האזרחית", מסביר הקצין הבכיר.
