סביר שרבים יתמהו על הטור הזה. יביעו טענה בנוסח "מה אתם כותבים על בני 16, יש סכנה שתהרסו אותו". לא טיעון בלתי הגיוני. אבל ברגע שמכבי נתניה מציגה לראווה את ירין אבוחצירה, ואתמול אפילו העניקה לו חוזה עד 2030 והודיעה כי הוא "ישמש כעוגן בהווה ובעתיד של הקבוצה", אין מה להסתיר אותו מהזרקורים.
למזלו, הוא גם בן של שחקן עבר מבריק וחד כתער בזמנו, שמעון אבוחצירה, ועוד למזלו, מאמנו הוא רוני לוי שמתמחה, בין היתר, בגידול שחקנים צעירים. מה אפשר ללמוד מאבא? סיפור ידוע הוא ששמעון "נעלם" לקבוצתו הפועל פ"ת באחד הסופ"שים, ערב משחק חשוב, וטס ליוון עם סוכנו מבלי ליידע את מאמנו זאביק זלצר. הוא התנצל, למד ולא ייתן לבנו לעשות שטויות. להפך – ירין קשוב לאביו ויעשה את הדברים הנכונים.
אז מה יש בירין המקנה לו את התואר "ילד פלא"? הוא מהיר מחשבה והחלטה על המהלך הבא, רואה אותו לפני האחרים, ומזכיר בכך ענקים כמו איל ברקוביץ' ויוסי בניון – למרות שאין הרבה דמיון בין סגנונו של ברקו לסגנונו של הילד. הוא מהיר וחזק, ותסמכו על רוני לוי שלא יאפשר לו ללכת לאיבוד. המועדון עצמו תמיד ידע לטפח כאלה, מהגאון מוטל'ה שפיגלר שזהר כבר בגיל 16, דרך עודד מכנס הסקורר ועד לשלום תקוה, אמן הטיפול בכדור ובניית המשחק. כמובן שמוקדם מדי להפליג בהתלהבות. זרקנו פה שמות גדולים, והוא רק עלה לבוגרים ועוד לא – כמאמר הקלישאה – קרע זוג נעליים, אבל מכבי נתניה עצמה משדרת החוצה שיש פה כישרון חריג, לפי הקולות שיוצאים מהמועדון וההחתמה הזריזה.
והגיל הצעיר? גם כן מיותר להשוות, אבל לאמין ימאל כבר הצטיין בברצלונה בגיל 15 והוביל את ספרד לאליפות אירופה בגיל 16. היום הוא אלוף עולם. יהיה מרתק לעקוב אחרי ירין אבוחצירה – וכן, למרות הסכנה ש"נהרוס אותו", אולי בעצם אנחנו רק מניחים את אבן הפינה לקריירה מפוארת.
