החלטת משטרת ישראל להוריד באופן משמעותי את ספי האכיפה של מצלמות המהירות, לצד הכנסתו לתוקף של תיקון החוק המעביר חלק נכבד מעבירות התעבורה לפסים מנהליים, מעוררת דיון ציבורי ומשפטי ער.
אתמול פרסם אגף התנועה של המשטרה הודעה דרמטית, לפיה הוחלט להוריד את ספי האכיפה במצלמות הנייחות (א'3), כך שנהגים יקבלו דוחות גם על חריגות קלות ממהירות הנסיעה המותרת. במקביל, נכנס לתוקף תיקון חוקי המשנה את מנגנון האכיפה והשיפוט. חלק נכבד מעבירות התעבורה מוגדרות מעתה כ"הפרות מנהליות" במקום עבירות פליליות, שינוי המשפיע ישירות על שיטת צבירת הנקודות והופך את ההליכים למהירים ואוטומטיים יותר. היכולת של נהג להישפט באופן פרונטלי בבית משפט לתעבורה הוחלפה בהגשת השגות בכתב לבית דין מנהלי ייעודי.
מצלמת מהירות
(עמית שעל)
במשטרת ישראל דוחים בתוקף את הטענות על מניעים כספיים ומדגישים כי האכיפה ממוקדת כולה בהפחתת תאונות הדרכים. נצ"מ שימי מרציאנו, ראש מחלקת מחקר ופיתוח באגף התנועה של משטרת ישראל, מבהיר את תפיסת ההפעלה: "נהגים לא צריכים להעמיד את המשטרה במקום שהוא הבעיה. סע לפי החוק ולפי המהירות המותרת ותגיע הביתה בבטחה. למשטרת ישראל לא נכנס שקל מהקנסות האלה, הלוואי ונגיע בסוף שנה ל-100 דוחות בלבד. האזרח אחראי, לא המשטרה. תוריד את הרגל מהגז ולא תקבל דוחות. המטרה שלי היא שאחרי שתקבל את הקנס לא תטעה שוב. כמה קמ"שים יותר לא הורגים רק את הנהג, אלא עוד אנשים בדרך, ואנחנו רואים את זה באלפי פצועים".
נצ"מ מרציאנו מוסיף על השינוי בהליכים המשפטיים והרחבת הפריסה: "כל דוח מתועד בצילום, ולכן בעקבות עבירות מסכנות חיים הוחלט שלא ניתן לערער על הדוח באופן המוכר. עברנו לעבירות מנהליות והערעור מוגש דרך מכתב. משטרת ישראל החליטה להוריד את ספי האכיפה כדי להילחם בעלייה בתאונות הדרכים. מדינת ישראל תעלה את כמות המצלמות ל-1.1 מצלמות על 100 אלף איש כדי להוריד את מהירויות הנסיעה ולצמצם את כמות ההרוגים והפצועים".
בעמותת אור ירוק מברכים על העמקת האכיפה, אך מדגישים את הצורך בהכנת הציבור. עו״ד יניב יעקב, מנכ״ל עמותת אור ירוק, מציין כי "מצלמות המהירות הוכיחו את עצמן בעולם ובישראל כגורם שמפחית תאונות, אך הצעד חייב להיות מלווה בהסברה ובהכנה. המצלמות חייבות להיות מוצבות בכבישים שבהם יש קשר ישיר בין מהירות מופרזת לתאונות, ולהיות בולטות ומשולטות. נתוני המשטרה מראים כי 40% מהתאונות הקטלניות בשנת 2024 נגרמו בשל נהיגה במהירות מופרזת. ככל שהמצלמות תהיינה בולטות ומשולטות בכבישים אדומים, הנהגים יידעו להאט ומטרת המצלמות להפחית מהירות תושג ולא תהיה מסחטת כספים".
מנגד, יש גם מי שמזהירים מפני ההשלכות על מערכת המשפט ומאשימים במניעים כלכליים. עו"ד אילון אורון, מחבר האנציקלופדיה לתעבורה ובעבר יו"ר ועדת התעבורה הארצית בלשכת עורכי הדין, שעתר לבג"ץ נגד התיקון, מתריע: "עומס חריג צפוי בבית המשפט עקב הבהלה והפחד שיאחזו בנהגים שצפויים לקבל פסילת נהיגה בסיטונות. התיקים לא יגיעו לבית המשפט אלא לדיין שיחליט מבלי לחקור עדים. המטרה היא להוציא מקסימום כסף על כל צילום, שזה כסף קל כי הדוחות משוגרים ללא דיחוי, והמשטרה תאכוף עם הרבה מוטיבציה בגלל הקנסות וההכנסות שיכניסו לה עשרות מיליוני שקלים בקלות. חוק הפרות מנהליות בתעבורה הוא פגיעה אנושה בזכות הגישה לערכאות. במקום 'עבירה' קוראים לזה כעת 'הפרה', והזכות להתגונן נשללת. זו רפורמה שמשמעותה תעשייה של מסחטת כספים, חיוב בקורסים ופסילת רישיון מבלי יכולת להתגונן".
