"אהבה חדשה" טרפה את הקלפים בריאליטי השידוכים הישראלי, ו"חתונה ממבט ראשון" הבינה העונה שאין לה ברירה אלא להשתנות. אחרי כמה עונות שבהן נדמה היה שהתוכנית טובעת בתוך החשיבות העצמית שלה, הפעם היא שחררה מעט את העניבה, ויתרה על חלק מהיומרה הטיפולית וחזרה למקורות: אנשים זרים, התאמות מפוקפקות, משיכה, קנאה, ריבים ובעיקר הרבה מאוד טראש. שלא במפתיע, דווקא החזרה הזאת הפכה את העונה למצוינת ברוב הזמן. באמת שהיה כיף לראות.
הזוג החמוד של העונה. לייקי ותומר
(ללא)
זה לא אומר שהתוכנית ויתרה לחלוטין על התחושה שהיא "הסופרנוס" פינת "פליבג". "חתונמי" עדיין אוהבת להתבונן בעצמה במבט מהורהר, למרוח שתיקות ולשכנע אותנו שכל שיחה על כלים בכיור היא מסע אל נבכי הנפש. הצלחנו להמציא כאן ז'אנר חדש: תוכנית ריאליטי שמשוכנעת שהיא סדרת מופת. אבל העונה לפחות נכנסו לתוכה יותר חיים. המשתתפים דיברו בגלוי על סקס ואפילו העזו למתוח ביקורת על הפסיכולוגים ועל התהליך עצמו. במונחי "חתונמי", זה כמעט מרד בשלטון.
גם התחרות מול "אהבה חדשה" עשתה לה טוב. המתחרה הוכיחה שאפשר לעסוק בזוגיות בלי להפוך כל דאבל-דייט למסע לתוך הלא מודע. "חתונמי" עדיין איטית ומנופחת ממנה, אבל לראשונה זה זמן רב נדמה שהיא מבינה שהקהל מכיר את הטריקים. ובכל זאת, נהנה מהם.
כל ניסיון להעניק לז'אנר רצינות מוגזמת רק הופך את הבדיחה לגדולה יותר. כך קרה גם בפרקי ההחלטות, ששודרגו משום מה ל"ריטריט החלטות" בסוף שבוע בספרד. כנראה שההפקה רצתה לפרגן למשתתפים בעוד חופשה, ומכיוון שמלון בארץ אינו פוטוגני מספיק, הומצא אירוע בעל שם מפוצץ. אלא שהצופה חייב להזכיר לעצמו כי אין כאן באמת החלטה גורלית. מדובר בסך הכל בזוג שהתחיל לצאת וצריך להחליט אם להמשיך. גם "כן" חגיגי מול השקיעה יכול להפוך ל"לא" דקה אחרי שהמצלמות נכבות. כל התפאורה נועדה לייצר משקל דרמטי להחלטה שאין לה שום תוקף מחייב.
דווקא האפשרות שניתנה למשתתפים לערער על הפסיכולוגים הייתה אחד הדברים המרעננים בעונה. פתאום נשמע על המסך גם קולם של הצופים בבית, שכבר שנים תוהים למה כל בעיה מוסברת באמצעות "דפוסים", ולמה האחריות כמעט תמיד מונחת על המשתתפים ולא על השידוך עצמו. ההחלטה לשדר את העימותים האלה הייתה אמיצה ונכונה. עכשיו נותר לקוות שבעונה הבאה גם הפסיכולוגים ישחררו קצת, יפסיקו לדבר כאילו כל פרידה היא כישלון טיפולי, ויזכרו שלפעמים אין טראומה מודחקת ואין פחד מאינטימיות. לפעמים פשוט אין התאמה.
ואם כבר סוגיות שמיותר לדוש בהן, אז כל המשתתפים יודעים לענות לשאלה "למה הם רווקים". למעשה, אין רווק אחד מעל גיל 30 שלא יודע את התשובה לשאלה הזו. תנו פחות אווירה של קדושה ויותר מודעות עצמית. "חתונמי" לא צריכה להציל את מוסד הזוגיות או לפצח את נפש האדם. היא צריכה ללהק אנשים מעניינים. ברגע שהיא זוכרת שהיא קודם כל ריאליטי, ולא טיפול זוגי לאומי, היא הופכת להרבה יותר ממכרת.
