טלטלה הזו בשוק הסמארטפונים ציפינו מזמן: סוף סוף מכשיר שנראה קצת אחרת, שמסעיר מחדש את הדמיון, כייפי. אחרי שבעה דורות של טלפונים מתקפלים, הגלקסי Z פולד 8 של סמסונג הוא ניסיון אמיץ להניע מחדש את העגלה הזו: שינוי יחסי הגובה-רוחב של המסך והימור על פורמט "פנקס כיס", 5.5 אינץ' בלבד, יוצר חוויה חדשה לגמרי בשימוש בטלפון. בשילוב עם הניסיון המצטבר של סמסונג בבניית מתקפלים ולימוד מטעויות העבר — ה"פולד 8" הוא לא רק מוצר רענן ונועז, אלא גם בשל טכנולוגית. שילוב מנצח. עכשיו נותר רק לעבור את משוכת המחיר.
התצורה החדשה היא כמובן המסר העיקרי במכשיר: הוא קל לאחיזה (201 גרם בלבד), מחליק לכל כיס, נפתח בקלות יחסית, ומציע מסך פתוח ביחס 3:4 (ובגודל 7.6 אינץ') שמותאם בול לפורמט הסרטונים ברשתות החברתיות, וגם למשחקים ולקריאת ספרים. מצאתי את עצמי עובר אתו ממצב סגור לפתוח הרבה יותר מאשר במתקפלי העבר. כשהוא סגור — הגודל, כלומר הקוטן, מאפשר להגיע לפינות המסך גם ביד אחת.
צילום: יח"צ
בלי טלפוטו
אבל הקומפקטיות היא לא היתרון היחיד. לראשונה בתולדות הסמארטפונים שלה, סמסונג משלבת במכשיר לראשונה סוללת סיליקון-פחמן 4,800 מיליאמפר — עוד קפיצה נועזת, שמגדילה דרמטית את אורך החיים שלו ללא טעינה (אצלנו זה התבטא בשני ימי שימוש רצופים). למשתמש ממוצע זוהי בשורה אדירה — ודאי זה שיודע לנצל את יתרונותיו של מכשיר כמו ה"פולד".
יתרון אחר שמציג ה"פולד" 8 יחסית לקודמיו הוא מסכי AMOLED בהירים במיוחד, 3,000 ניטס, הכי בהירים שייצרה סמסונג מעולם לטלפון, שאיפשרו לנו תפקוד רגיל גם בשטח פתוח, בצהרי יום שימשי באוגוסט.
עוד שני חידושים משמעותיים כוללת סדרת המתקפלים החדשה: האחד הוא ההשקעה הקריפית של מהנדסי סמסונג בחיזוק המסך המתקפל בשתי שכבות טיטניום בעובי של פחות משערת אדם. ככל הנראה, בזכותן ה"קיפול" המפורסם במרכז המסך, באזור הציר, כבר הרבה פחות בולט. השני הוא בכך שהמכשירים עומדים בתקן IP48, מה שמבטיח לפחות הגנה מטבילה קצרה במים (אם כי לא מפני אבק).
ככלל, סמסונג לא התייחסה ל"פולד 8" כאל בן חורג מול דגם ה"פולד 8 אולטרה": חולשתו היחידה מול אחיו הגדול היא בתחום הצילום: יש לו שתי מצלמות ראשיות "בלבד", של 50 מגה-פיקסל, לעומת השלוש ב"אולטרה" (שכוללות גם טלפוטו, זום). חולשה? התמונות שיצרנו בשבועות האחרונים עם ה"פולד 8" מרהיבות, חדות, עם הססגוניות המוגזמת האופיינית לסמסונג, אבל לא ברמת השלמות של צילומי ה"אולטרה", במיוחד בתאורה נמוכה. הוויתור על הזום נועד, כנראה, לסייע בהפחתת המחיר.
מעבר לכך, שני דגמי ה"פולד" החדשים נהנים מאותו מעבד מתקדם — סנאפדרגון 8 Elite דור 5 — ומביצועים (מהירים) דומים.
הרחבה ביזארית
ואיך מותאמת מערכת ההפעלה לאופציית הקיפול? ובכן, למרות המאמץ הסיזיפי של סמסונג בנידון, גם אחרי דורות של מתקפלים — לא כל מפתחי האפליקציות משכילים לנצל את הפורמט. אפליקציות שכן הותאמו אליו — ווטסאפ, ג'ימייל, יוטיוב, פייסבוק ועוד רבות אחרות — הופכות את השימוש לתענוג. באפליקציות אחרות תראו עדיין מוזרויות כמו הרחבה ביזארית של תמונות, שיבושי עיצוב, וכפתורים שאינם מגיבים. בכל מקרה — בשל יחס המסך החדש, במצב פתוח ה"פולד 8" מציג טוב מקודמיו שתי אפליקציות פועלות זו לצד, תכונה מבוקשת אצל משתמשים מתקדמים. המעטפת של סמסונג, One UI 9, לא ממציאה מחדש את הממשק אבל מוסיפה לו ליטוש.
השיבוש היחיד בחוויית המסך הגדול הוא חריר מצלמת הסלפי במסך הפנימי, שעלול במצבים מסויימים להסתיר אזורים חיוניים.
ואי אפשר בלי תוסף תוכנה אחד לפעלולי הבינה המלאכותית: ה-My FanCam (שמתורגמת לעברית, בעצלות, פשוט כ"פאנקאם שלי"). היא מאפשרת "חיתוך תמונה" גם בסרטון וידיאו: אפשר לעקוב אוטומטית אחרי פרט כלשהו שבוחרים בסרטון, וכך ליצור סרטון חדש המתמקד בו בלבד.
סמסונג מבטיחה גם את "ג'מיני Intelligence" שתושק בקרוב, שבה נוכל להפעיל קולית את הבינה המלאכותית כדי לבצע מטלות מורכבות כמו חיפוש והזמנה במסעדה קרובה, והזמנת מונית או כרטיסים למופע. ככל הנראה, כמו רבות מאופציות ה-AI החדשות, ייקח זמן עד שתתמוך בעברית.
המחיר: החל מ-6,000 שקל.
הטוב:
פורמט ידידותי וקומפקטי, משקל נמוך, בהירות מסך יוצאת דופן, סוללה מעולה.
הרע:
יקר מאוד, אין טלפוטו, עדשת סלפי מפריעה, מתחמם בעומס ממושך.
