תל אביב היא עיר לא קטנה אבל ברגע שמכניסים למשוואה את הפקקים, הכל נהיה רחוק ולוקח עוד יותר זמן. כולם מחפשים מה לאכול בזול בתוך העיר, ואני כאן כדי להודיע: בשביל לאכול במחיר הגיוני, צריך לצאת אל השכונות שמעבר לדרך איילון.
את האכזבה שלי ממצב השווארמות בארץ אף פעם לא הסתרתי. יש היום הישג עצוב: אפשר לאכול את אותה שווארמה בדיוק בין גדרה לחדרה. במרכז הארץ מייצרים את הסיח באותה קצבייה ומפזרים כמעט לכל הדוכנים. אותו טעם גנרי בדיוק. קוראים לזה בפשטות "שווארמה עגל" או "מיקס" – שתי מילים שאני נרתע מהן בשנים האחרונות. לבריאות על האחידות, אבל לצערי או לשמחתי, נולדתי עם אופי.
ואז הגעתי לשווארמה עזורי. המקום עובד כבר תקופה לא קצרה באחת הפינות הכי קשות לחנייה בתל אביב – בכניסה לשכונת התקווה מכיוון דרום. אזהרת כביש: שלא תעיזו לעצור שם אפילו לדקותיים. יש ניידת מצלמות של העירייה שנוסעת הלוך-חזור על רחוב האצ"ל. תעשו כמוני: תחתכו לאחד הרחובות הצדדיים ותלכו חמישים מטר ברגל.
בכניסה עומד גלגל שווארמה גדול שמסתובב לו בכיף: הודו אורגינל. לא עגל ולא מיקס. הודו כמו של פעם, עם שכבות שומן מעולות מלמעלה ובלי טעם לוואי.
סלטים טריים יש, אבל אותי מעניינת השווארמה. הזמנתי מנה נטו: שווארמה על שווארמה. הפיתה היא מהסוג הגדול והעבה, כזאת שאין לה שום בעיה לספוג את השומן בקלות. הצ'יפס מגיע באהבה בצד, בתוך קערה, והוא אמיתי, מעולה ורותח.
אחרי שהזמנתי, הראו לי שמאחורי הדלפק יש חדר ממוזג. ישבתי לרגע ונגסתי במנה שמפילה גם ענק כמוני ליום וחצי. בכל נגיסה חיכיתי לטעם הלוואי המוכר מדוכנים אחרים – והוא פשוט לא הגיע. רק אנחת רווחה ושומן טוב במלא הפה. אחרי דקה שלפתי את בקבוק העמבה הלחיץ ואיבדתי את הבושה לגמרי. הרגשתי שניצחתי את השיטה: כן, עדיין אפשר למצוא מנת שווארמה טעימה, מפנקת וזולה בתוך תל אביב רבתי.
• שווארמה עזורי
האצ"ל 78, תל אביב. כשר
הנזק: פיתה שווארמה - 45 שקל
