תעצמו לרגע את העיניים ותחשבו על ילדה לבנה בת שמונה בשם רותם פלג (כמובן ששמה בדוי), שיצאה עם חברה מהמרכז המסחרי ברעננה בשעות הערב. שתיהן הלכו לשחק במגרש המשחקים, וכשאמה של רותם חזרה כשעה מאוחר יותר, רותם נעלמה.
החברה טוענת שמישהו במגרש חטף אותה. האם קראה למשטרה והגיע שוטר אחד עם ניידת. בהמשך התברר שמצלמות האבטחה לא פעלו דווקא ברבע השעה שבה יצאה רותם מהמרכז המסחרי. האב, ששהה בחו"ל, הפך לחשוד פוטנציאלי. החיפושים נעשו באיחור ובאופן חלקי.
כך עבר יום, עברו יומיים, שבוע ושבועיים, חודש וחודשיים - והיום כבר 900 ימים.
עכשיו תפתחו את העיניים ותגידו: האם זה הגיוני? האם במקרה אחר המדינה לא הייתה על הרגליים? האם התקשורת לא הייתה עוסקת בכך ללא הפסקה? האם פוליטיקאים וגורמי מקצוע לא היו נכנסים לעובי הקורה? התשובה ברורה. במקרה של משפחה ישראלית מקושרת וחזקה, האירוע כנראה היה מתנהל אחרת.
אבל הילדה אינה רותם. שמה היימנוט קסאו. היא שחורה, בת להורים שעלו מאתיופיה, מתגוררים במרכז קליטה בצפת ואינם דוברים את השפה. ד"ר אבישי בן חיים מדבר על "ישראל השנייה"; משפחת קסאו היא מבחינתי "ישראל השלישית".
גדלתי בבת ים בשנות ה-80. בשכבה שלי למדה נאווה אלימלך ז"ל, שגופתה נמצאה מבותרת בחוף בת ים. הרוצח לא נתפס עד היום והזיכרון עדיין מהדהד. אבל אז לא היו טלפונים סלולריים, איכונים, מצלמות אבטחה, תוכנות לזיהוי פנים והיכולות הטכנולוגיות שקיימות כיום.
לפני זמן לא רב פנתה אליי תמי גורלי, שהכירה אותי מתקופת פעילותי לסיוע במטה החטופים, וביקשה שאסייע גם כאן. כעבור יומיים היא הגיעה למשרדנו עם אביה של היימנוט, טפסאי, ועם האנשים המלווים את המשפחה. שאלתי למשמעות שמו של טפסאי והבנתי שפירושו באמהרית "תקווה". שאלתי למשמעות השם היימנוט והבנתי שפירושו "אמונה". ואז אמרתי לאביה:
"מה שאני אומר עכשיו הוא כמו אגרוף בבטן, ואני מצטער על כך. אבל לדעתי, אם היימנוט בת השמונה הייתה נקראת אמונה והייתה לבנה - היא כבר הייתה בבית".
הוא נעמד וחיבק אותי.
אלו התחושות עמם ההורים מסתובבים כבר שנתיים וחצי.
במשך שנים, במסגרת תפקידי כמפקד צוות המשא ומתן המטכ"לי של צה"ל, הייתי מעורב במאמצים להשבת הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד. גם שם למדתי שלעתים מי שאין מאחוריו כוח ציבורי משמעותי עלול להישאר מאחור.
לכן שותפי, עו"ד נוי ארז מ"קריטיקל אימפקט", ואני החלטנו ללוות בהתנדבות את הניהול האסטרטגי של משפחת קסאו ולרכז פעילות בשם "מתקווה לאמונה".
המטרה ברורה: להביא לכך שהשב"כ ייכנס לניהול החקירה, ושכל הכלים, השיטות והיכולות הקיימים במדינה יופעלו כדי למצוא תשובות – ולהחזיר למשפחה את התקווה, ובעיקר את היימנוט.
מחר, יום רביעי, 12 באוגוסט, בשעה 18:00, ניפגש ברחוב חיים לבנון 26 בתל אביב.
אני מבקש שזו לא תהיה הפגנה של יוצאי אתיופיה בלבד. זו צריכה להיות הפגנה של עם ישראל - זה שידע להתגייס למען השבת החטופים, וזה שמאמין שערבות הדדית היא ערך יסוד וסלע קיומנו.
* הכותב היה בעבר מפקד צוות המו"מ המטכ״לי של צה"ל
אמרתי לאביה של קסאו כי לדעתי, אם היימנוט בת השמונה הייתה נקראת אמונה והייתה לבנה - היא כבר הייתה בבית. הוא נעמד וחיבק אותי
