אגם שטרנברגר, 40 קילומטר דרומית למינכן, בוואריה. מיניה מרינקוביץ', צולל חופשי בן 29 מגרמניה, לוקח נשימה עמוקה. תכף הוא ייכנס לצלילה לעומק האגם בניסיון לשבור את השיא הגרמני בצלילה בנשימה אחת, ללא סנפירים. היעד: 85 מטר. השיא הקודם, שמונים מטר "בלבד", הושג ב-2011.
מרינקוביץ' יורד שלושים מטר עם חבל ואז מתחיל בצלילה החופשית. הוא מגיע לתחתית. ארבע מעלות, חושך מוחלט. הלחץ מוערך בתשעה בר, מה שאומר שנפח האוויר בריאות קטן פי תשעה מאשר הנפח הנורמלי. הוא נוטל את פיסת הבד שמוכיחה שהוא הגיע לעומק הנדרש ומתחיל לעלות בחזרה. 30 מטר מפני המים ידיו, עטופות בכפפות שחורות, מוצאות את החבל.
מרינקוביץ' במים
כשצוללים לעומקים הללו, יש לנקוט באמצעי זהירות קפדניים. הוא נעזר בסונארים, משקולות וארבעה צוללנים, אחד מהם רופא, שמוודאים את בריאותו. הסיכון הכי גדול בעומקים הללו הוא איבוד הכרה בגלל מחסור בחמצן.
עברו כמעט שלוש דקות מאז שמרינקוביץ' לקח נשימה ונכנס למים. נותרו לו עוד שלושה מטרים. מרינקוביץ' נמצא על הר נבו של הצלילה החופשית. אבל הוא מאבד את ההכרה. אחד הצוללנים לוקח אותו, מעיף אותו מעל פני המים ומעניק לו הנשמה קצרה. מרינקוביץ' מתעורר מיד. הכללים מחייבים שהצוללן יהיה בהכרה מלאה ביציאה מהמים לצורך אישור רשמי. ההישג לא מאושר.
אומרים שצוללנים חופשיים מתמכרים לדו-קרב המדיטטיבי בין הנסיון להישאר רגוע מנטלית לבין אותות המצוקה מהגוף והמוח. "אתה נמצא לבד, בפלנטה אחרת", תיאר מרינקוביץ' את ההרגשה, "אני אנסה את זה שוב".
