אחרי שמכון הבריאות "רוברט קוך" בגרמניה הודיע כי בין 22 ל-29 ביולי מתו 9600 אזרחים, רובם זקנים, מפאת החום, כעת נחשפים לאט לאט גם הנזקים הכלכליים העצומים שנגרמים למדינה כתוצאה מכך.
אם עד עכשיו היה מדובר "רק" בהוצאות פחותות בעסקים הנסמכים על ענף התיירות, בימים אלו מאיים החום גם להפריע לכל המהלכים הלוגיסטיים במדינה.
לא מדובר בלוגיסטיקה פשוטה, אלא בנהר הריין, שהגיע למפלס הנמוך ביותר שלו מאז 1947. למעשה ישנם מקומות שבהם המפלס עומד על 11 סנטימטר, במקומות אחרים אפשר לצעוד מגדה אחת של הנהר לשניה בלי להירטב.
המספרים הללו גורמים לספינות משא רבות להטעין עליהן הרבה פחות סחורה כדי שתוכלנה לשוט. גם תנועת מעבורות וספינות תיירים נאסרה, וחלקאים באזור החלו לקבל הקצבות עבור הגידולים שלהם.
המצב הלוגיסטי כה קשה שהמדינה חושבת על העמקת נתיב השייט, ולאפשר תנועה של משאיות סחורה גם בימי ראשון (יום שבו נאסר על משאיות לעלות על הכבישים המהירים). הסידור הזה יעזור אולי ללוגיסטיקה, אבל הכמות המוגבלת שמשאיות יכולות לטעון והמחירים הגבוהים של הדלק, יתורגמו עבור הצרכן בעלעיה נוספת במחירים. בשל העובדה שאין שום צפי לגשמים באיזור, מומחי מים מזהירים שהיובש עלול להימשך שבועות ארוכים ולגרום לנזקים שנאמדים במאות מיליוני אירו.
הקטסטרופה הזו לא מוגבלת רק לגרמניה. נהרות רבים באירופה ממשיכים להתייבש ולשבש את העבודה של תחנות כוח גרעיניות. המפה האקלימית של אנגליה נראית כמו המפה של דובאי. החום ותוצאותיו ההרסניות על האקלים הפכו למשהו שצריך ללמוד לחיות איתו, כמו שאמר הקנצלר מרץ. אזרחים טוענים שהם קונים מזגנים, למרות הנזק האקלימי שלהם, כ"הגנה עצמית מפני החום". תושבים ועסקים באלפים הגרמנים, האוסטרים ובדרום טירול מזהירים כי בגלל מיעוט הגשמים והשלג, אין להם יותר מים לספק לצרכים של התיירים במקומות הללו.
סירות על הריין
(Martin Meissner, AP Photo/Martin Meissner)
הקבלה של המצב היא לא הדבר הכי גרוע בעובדה שאוצרות טבע נמסים ומתייבשים לאזרחי אירופה מול העיניים, אלא דווקא העובדה שהמפלגה שמובילה כעת בסקרים בגרמניה אינה מאמינה שמשבר האקלים הוא פרי יצירתו של האדם, ומאיימת לייבש את כל התקציבים של המלחמה במשבר הזה.
