חובבי קונספירציות, המחפשים הסברים למה שלא ממש אפשר להסביר, יכולים למצוא נחמה פעוטה באפשרות, שהיא חיובית כשלעצמה, או לפחות ממזערת הנזקים, מאחורי החלטת יו"ר הליכוד, ראש הממשלה נתניהו, לשריין את שר הביטחון ישראל כ"ץ. ההסבר שהשר לאי-ביטחון מתמשך במקומותינו צריך להתפנות לתפקידו התובעני ולא להתאמץ להתחבק, להסתחבק, לרקד ולעכס באירועים של חברי המרכז, הוא כמובן מגוחך. כ"ץ ידוע לא רק כאחד שאינו מדלג על אירועים גם כשמדובר בנסיעה לעפולה תחתית, אם יש דבר כזה, בעיצומה של מלחמה, אלא גם כמי שעין אחת שלו פוזלת לשם כל הזמן.
זו אינה טענה מופרכת. מאז כניסתו לתפקיד, פעם אחר פעם, כ״ץ קידם סדרי עדיפויות שנגעו ישירות לקהלים שמחזיקים בכוח משמעותי במרכז הליכוד, תוך כדי שימוש נרחב במינויים המקושרים כך או אחרת למפלגה. הוא תמך בחוק ההשתמטות, נמנע מגינוי פגיעה בחיילים, נמנע מגינוי התקפות פרועות על הרמטכ"ל, ואם לא די בכל אלה, בנובמבר 2024 ביטל כ״ץ את המעצרים המנהליים נגד יהודים. ביולי 2026 הוא ביטל צו הגבלה שהוציא האלוף בלוט נגד טל ינון דרדיק החשוד במעורבות בפשיעה לאומנית. והשאלה אם מדובר בהתנהלות ובהחלטות ענייניות או שמא, כ״ץ, ולא רק הוא יש להודות, מכיר מקרוב את מי שאמורים להצביע בפריימריז. במילים אחרות, אם יכול להיות שההחלטה לשריין את כ"ץ באה, כמו שנכתב כאן למעלה, כדי לעצור פרץ לא מבוקר של התנהלות שלא רק שאינה מוסיפה כבוד לממשלה, היא גם מסבכת את ישראל עם האמריקנים?
ב-2019, אגב, אם להזכיר נשכחות, כ"ץ הגיע למקום השני בפריימריז של הליכוד. ב-2022, הוא הידרדר למקום ה-11, ועכשיו יש סקרים שטוענים שאם היה מתמודד היה נופל לסוף העשירייה השנייה. מה שאומר שלא רק קפלניסטים עוכרי ישראל חושבים שמדובר בשר ביטחון כושל להפליא, אלא גם הבוחרים.
ההחלטה לשריין את כ"ץ, ראוי לומר כאן, לא נגמרת בו. יש מקרים שהחלטה פוליטית, לכאורה נקודתית, גולשת הרבה מעבר לכך, ומעלה שאלה יסודית: אם שר ביטחון מכהן, מן הבכירים במפלגת השלטון, זקוק לשריון - מה בדיוק נשאר מהרעיון של פריימריז בליכוד? ההחלטה נפלה ימים ספורים לפני הפריימריז, המתוכננים ל-17 באוגוסט, ובמקביל לשריונם של שר החוץ גדעון סער ויו״ר מרכז הליכוד חיים כ״ץ. הפריימריז בליכוד לא אמורים להפריע לעבודתם של הנבחרים, זה המנגנון שבאמצעותו חברי המפלגה קובעים מי ייצג אותם בכנסת. וזה בדיוק המקום שבו המקרה הפרטי של כ״ץ מתחבר, לכאורה, לתהליך הרבה יותר גדול שמשמעותו היא שלצד מנגנון הבחירה הפנימי הולך ונבנה מנגנון מקביל, כזה שמאפשר ליו״ר לקבוע חלקים משמעותיים מהרשימה בעצמו.
אז נכון, ניפגש בשביעיות כבר מזמן חדל להיות תהליך דמוקרטי המכבד את הבוחרים ואת הנבחרים, והפך לסוג של קרנבל, לעיתים קרובות מביש בפני עצמו, שחייב ומחייב את הנבחרים, בכל רגע נתון במהלך כהונתם, לזכור למי הם חייבים, ומי נושף בעורפם. שהביא לשרשור מושחת של מינויים בתוך משרדי הממשלה של אנשים בלתי כשירים בעליל, שכל מה שהתבקשו להוכיח הוא את כוחם ביום הדין. וכך, אם לסכם, אפשר לראות בפרשת כ״ץ גם סימן לסופם האפשרי של הפריימריז בליכוד בלי הכרזות דרמטיות, בשיטת הסלמי, עד לרגע שבו המתפקדים יגלו שהם עדיין יכולים להתגודד סביב הקלפיות, אבל ההכרעות החשובות כבר התקבלו במקום אחר, ומה שנשאר להם הוא שאריות של רשימה.
אפשר לראות בפרשת כ״ץ גם סימן לסופם האפשרי של הפריימריז בליכוד, בלי הכרזות דרמטיות
