סין וצפון-קוריאה מגדילות את הארסנל הגרעיני, ארה״ב עזבה את האמנות המרכזיות לבקרת הנשק העוצמתי מכולם, אבל החדשות שמטלטלות כעת את המזרח הרחוק נוגעות למדינה היחידה שחוותה את זוועות האטום - יפן. דווקא בארץ השמש העולה הודיעו לאחרונה על כוונתם לשקול פיתוח נשק גרעיני.
מספר היפנים ששרדו את התקפות האטום של ארה״ב על הירושימה ונגאסקי ב-6 וב-9 באוגוסט 1945 ועדיין בחיים, הולך ומתמעט. לכן, כאשר הניצולים הקשישים זכו בפרס נובל לשלום לפני שנתיים, זה הרגיש כמו עשיית צדק עם קורבנות הזוועה שגבתה מיידית את חייהם של יותר מ-200 אלף איש ואלפים רבים שמתו בשנים שאחרי. הפרס הוענק לארגון שנקרא Nihon Hidankyo, שמשמר את זכר הירושימה ונגאסקי. הניצולים עצמם קיבלו את הכינוי ׳היבקושה׳ - אנשים שנפגעו מפיצוץ.
״לא נעשה שימוש בנשק גרעיני במלחמה במשך כמעט 80 שנה", כתבה ועדת נובל, ״המאמצים יוצאי הדופן של ה׳היבקושה׳ תרמו רבות לכינון הטאבו הגרעיני“.
שנתיים אחרי, שוקל הארגון לסיים את דרכו. גם כי ה׳היבקושה׳ נעלמים (מספר חברי הארגון שהגיע לשיא של 33 אלף בשנות ה-80, עמד לפני שנתיים על 3,200 בלבד). אבל גם כי לארגון נראה שמאמצי השלום שלהם והטאבו הגרעיני שעליו נאבקו, נמצאים בסכנה גדולה.
שנה מיליטנטית
הכוונה היפנית לפתח נשק גרעיני לא ממש מפתיעה. תחת ראש הממשלה הניצית, סנאה טקאיצ'י, המדינה שב-1945 הטילה על עצמה מגבלות צבאיות כבדות ולמעשה הפכה לפציפיסטית, מתחילה להשאיר מאחור את העקרונות האלה. חוקת יפן שלאחר המלחמה מעולם לא שונתה. סעיף תשע שבה קובע כי המדינה מוותרת על הזכות לנהל מלחמה ולא תחזיק בכוחות צבא יבשתיים, ימיים או אוויריים. אלא שלאחרונה חלה שחיקה איטית, ובשנה האחרונה מהירה מאוד - בהגדרות האלה.
כבר מ-1969 קיבלו ממשלות יפן בהסכמה שקטה ביקורים של מטוסים וצוללות אמריקאיים שנשאו נשק גרעיני. החוקה גם אוסרת על ״כוחות ההגנה העצמית של יפן״ (JSDF) לפעול מלבד הגנתית, אבל הם הפכו פעילים יותר ויותר בדרכים אחרות. ב-2014 שונתה הפרשנות כדי לאפשר "הגנה עצמית קולקטיבית“, מה שמעניק לצבא אישור לפעול בתמיכה בבעלות ברית מחוץ לשטח יפן. השנה אישרה המדינה ליצרני הנשק שלה למכור לחו"ל בפעם הראשונה. בטווח הארוך, טקאיצ'י דוחפת גם למשאל עם כדי להעניק ל-JSDF מעמד חוקי כצבא מלא.
ראש הממשלה טקאיצ'י
(JIJI PRESS, AFP)
הצעדים אותם כבר נקטה יפן בחודשים האחרונים כוללים את הגדלת תקציב הביטחון לשני אחוזים מהתמ"ג ורכישת יכולות תקיפה ארוכות טווח. הסבר אחד של טקאיצ׳י הוא החשש מפלישה סינית אפשרית לטייוואן, הסמוכה לאיים הדרום-מערביים של המדינה ושיתוף הפעולה הצבאי המתרחב בין מוסקבה לבייג'ינג.
סיבה נוספת היא הניסויים התכופים של צפון-קוריאה בטילים בליסטיים שחוצים לעיתים את המרחב האווירי של יפן. דבר זה הביא לרכישת 400 טילי טומהוק אמריקאיים ובחודש שעבר בוצע ניסוי שיגור חי ראשון ממשחתת יפנית. במקביל, מפתחת "מיצובישי" גרסאות משודרגות של הטיל המקומי היבשתי 12 Type והסבתו לשיגור מהאוויר ומהים.
כדי להתמודד עם מצוקת כוח האדם הנובעת מהזדקנות האוכלוסייה ושיעור ילודה נמוך מאוד, הצבא היפני משקיע ברחפני תקיפה, כלי שיט בלתי מאוישים ומערכות פיקוד מבוססות בינה מלאכותית. הצבא בארץ השמש העולה גם מבצר את מערכי המכ“ם וסוללות הנ“מ, ומרחיב פריסת כוחות באיים מרוחקים בים סין המזרחי. יחד עם בריטניה ואיטליה, יפן מובילה את פרויקט GCAP לפיתוח מטוס חמקן מתקדם ובונה שתי ספינות מלחמה ענקיות בעלות 128 תאי שיגור וטילי SM-6 אמריקאיים.
הפטיש הגדול
צעד נוסף שמבצעת טקאיצ‘י הוא הקמת סוכנות מודיעין מרכזית, שתפקידה לעצור את החדירה המתגברת של רוסיה למדינה. עשרות מרגלים רוסים עברו ליפן בשנים האחרונות והמדינה הפכה למוקד מרכזי במאמצי הקרמלין לרכוש רכיבי נשק, לשלוח אותם לרוסיה ולהתחמק מסנקציות.
בחודש שעבר אמר שר ההגנה, שינג'ירו קויזומי, כי בכל הנוגע להגנה גרעינית, יפן "חייבת לקדם את כל המדיניות ללא טאבו“. עבור רבים מה׳היבקושה׳, עצם המחשבה הזו היא תועבה. ״פוליטיקאים אומרים שחשיפה לפצצה היא דבר נורא, אבל הם רואים את זה כמשהו שקרה למישהו אחר, לא משהו שיכול לקרות להם", אמר הירושי הראדה, שהיה בן שש כשנחשף לפצצת האטום הראשונה בהירושימה, ל׳טיימס׳ הלונדוני.
“אנחנו מוקפים ביריבים פוטנציאליים אגרסיביים מאוד", הוסיף הידהיקו יוזאקי, מושל מחוז הירושימה לשעבר, "קל לחשוב, 'יש להם פטיש גדול, גם לנו צריך להיות פטיש גדול'. אבל אם נשחרר את העיקרון הלא-גרעיני זה יגביר את המתח. ננסה לשמר את השפעת עדויות ההיבקושה, אבל זה אף פעם לא יהיה אותו קול של מי שבאמת עבר את הגיהינום הזה, ועוצמת המסר של הירושימה עלולה להיחלש. המצב מחמיר. זה באמת אירוני ועצוב מאוד“, הוא סיכם.
