בימים אלה מתמודדת אירופה עם גל חום, אחד מרצף שחוותה היבשת בקיץ הזה. ובינתיים, ידה על התחתונה.
לאחרונה התברר כי שבוע אחד לוהט במיוחד בחודש יוני גרם לגידול של 16,000 במספר האנשים שמתו בשל פגעי מזג האוויר באותו שבוע בשנים קודמות. לפי הרשויות המפקחות על מספר המיתות במדינות האיחוד רוב המתים הגיעו מקהילות פגיעות במיוחד: זקנים, נשים הרות, ילדים, חולים, או אלו שצורכים תרופות פסיכיאטריות.
שריפות שנגרמו מגל החום הנוכחי בטרנט, אנגליה
(Christopher Furlong, Getty Images)
רוב מקרי המוות שהתרחשו כתוצאה מהחום בשבוע הזה בסוף יוני אירעו דווקא בצפון מערב היבשת, בעיקר בבלגיה, צרפת וגרמניה. מדובר בשלוש מדינות עשירות ובעלות תשתיות חזקות מאוד בכל הנוגע לשירותי בריאות, בניגוד למדינות בדרום היבשת. למה זה קרה? ההבדל ההוא שמדינות דרום היבשת, שם היה חם אפילו יותר, ערוכות למכות החום הללו, מבחינה אישית ומבחינה מערכתית. זאת אומרת: אנשים יודעים לזהות מתי הטמפרטורות עלולות להוות סיכון, הם רגילים להתמודד מולו, וכמובן שהבתים שם בנויים לבודד את החום וברבים מהם יש גם מזגנים.
הבעיה הגדולה בצפון היבשת היא שלמרות שגלי חום גבו בעבר את חייהם של עשרות אלפי בני אדם, הרשויות במדינות האזור התייחסו אליהם שוב ושוב כאל אירוע חד-פעמי ויוצא דופן. השאננות הזאת גבתה בחודש יוני מחירים גבוהים. חדרי המיון בבתי חולים רבים קרסו מרוב עומס, היה בהם מחסור בכוח אדם, בחלק מבתי החולים עצמם המזגנים לא הצליחו להתמודד עם הטמפרטורות הגבוהות, חולים נאלצו לחכות דקות רבות על הקו כדי לקבל סיוע טלפוני, ועוד דקות רבות הלכו לאיבוד עד שהאמבולנסים הגיעו אל אנשים במצוקה ומהם לבתי החולים.
מה שברור כעת זה שלא מדובר באירוע חולף. גל החום הבא כבר מעבר לפינה.
