ב-14 באוגוסט, ארבעה ימים לפני שישראל תקפה בבסיס חיל האוויר אבו א-דוהור שבצפון-מערב סוריה, סמוך לגבול הטורקי, שוחח ראש המוסד רומן גופמן טלפונית עם שר החוץ הסורי אסד אל-שייבאני, ודן עימו בנוכחות הצבאית של טורקיה בסוריה, שאינה מקובלת על ישראל. כך דיווחה אמש סוכנות הידיעות רויטרס.
אמש התייחס גם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לתקיפה החריגה בסוריה – שעל פי הדיווחים נועדה למנוע הצבת ציוד צבאי טורקי במקום – ואמר: "לא נסבול התבססות צבאית טורקית בסוריה שמאיימת על ישראל. הבהרנו את המסר בצורה ברורה: Don't. כנראה שלא שמעו אותו מספיק טוב, אז דאגנו שיבינו אותו בצורה טובה יותר".
בטורקיה עוררה התקיפה הישראלית תגובות קשות. הכותרת של העיתון "Türkiye", שתומך בעמדות משטר ארדואן, הכריזה שמדובר ב"פרובוקציה קשה של ישראל". בכותרת המשנה נכתב: "מטוסי קרב ישראליים הפציצו שדה תעופה צבאי באדליב – כ-55 ק"מ בלבד מגבולה של טורקיה. השדה המיועד להצבת מערכות מכ"ם והגנה אווירית - ובכך ביצעו (הישראלים) פרובוקציה של מלחמה".
עד קיץ 2006 היחסים בין ישראל לטורקיה היו מאוד קרובים וכללו שיתוף פעולה צבאי וביטחוני, קירבה מדינית, וקירבה כלכלית. גם היחסים האישיים בין ארדואן לבין ראשי הממשלה אריאל שרון ואהוד אולמרט היו טובים. המצב החל להידרדר בקיץ 2006 עם מלחמת לבנון השנייה, כשטורקיה חשה שישראל מתנהלת באזור כולו, גם במקומות שבהם יש לטורקיה אינטרסים מובהקים, מבלי לקחת אותה בחשבון.
מאז מנצל ארדואן את המתיחות עם ישראל ואת הנושא הפלסטיני כדי לזכות באהדה ברחוב הטורקי. כל אימת שמתקרבת מערכת בחירות - בין אם אלה בחירות לפרלמנט, לנשיאות, או בחירות מקומיות - הרטוריקה מחריפה והתוקפנות כלפי ישראל עולה. מבחינת ארדואן המתיחות מול ישראל משחקת היטב במישור האזורי, במיוחד מול המדינות המוסלמיות. ארדואן נתפס כמי שאינו חושש מישראל, חרף כוחה הצבאי. ארדואן גם נתפס כמי שמייצג את האינטרסים המוסלמיים, ובכך הוא מתחזק גם פוליטית וגם מדינית.
בשנים האחרונות מתנהל גם איזשהו קרב על תשומת ליבו ועל חסדיו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, בין ארדואן לנתניהו. בקרב הזה נדמה שכרגע ידו של ארדואן על העליונה, ולכן הוא גם מרשה לעצמו להיות הרבה יותר תוקפני כלפי ישראל, תוך שהוא זוכה לגיבוי מהשגריר האמריקאי בטורקיה, תום ברק.
ברק הגיב בחריפות יחסית לתקיפה הישראלית בסוריה ואמר שהיא טמנה בחובה "סיכון ממשי" להסלמה מהירה לעימות ישיר בין ישראל לטורקיה ולסוריה, והזהיר שהיעדר תקשורת בין הצדדים עלול היה להביא לתגובה טורקית שגויה. לדבריו, ארה"ב פועלת כעת להקמת מנגנון למניעת חיכוך בין ישראל, סוריה וטורקיה. בישראל חוששים מתפיסתו של ברק. טורקיה, ובעיקר ארדואן, תופסים אצלו מקום מרכזי מאוד בעיצוב הסדר האזורי. "ברק נחשב לאיש שמקדם את האינטרסים של ארדואן ושל המשטר הסורי בארה"ב", אמר גורם ישראלי שבקיא ביחסי ישראל טורקיה. "הוא אינו רגיש לרגישויות הישראליות. הוא מתמקד ברווח המיידי שארה"ב יכולה להשיג מסוריה". גורם ישראלי בכיר הוסיף: "נתניהו לא אוהב את ברק כי הוא חושב שהוא עומד מאחורי התמיכה של טראמפ באל-ג׳ולאני, ומחבר אותו לארדואן".
תומך בארדואן. תום ברק
(Umit Bektas, REUTERS)
פרובוקציה לצורכי פנים
על אף זאת, יממה לאחר התקיפה החריגה של חיל האוויר בסוריה, ביקר אתמול הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, בשטח סוריה והעביר מסר ברור: "לא נאפשר לכוחות עוינים להתבסס בגבולות שלנו". בכירים בישראל הבהירו שהתקיפה נועדה למעשה להעביר מסר שישראל לא תסכים לפגוע בעליונות האווירית שלה באיזור – בדגש על כך שפגיעה כזו תקשה על תקיפה עתידית של איראן דרך המסדרון האווירי שעובר בסוריה.
על אף המתיחות הגבוהה, בישראל נזהרים מלקרוא לטורקיה אויב ומדברים עליה כעל יריב. ישראל מעבירה כל הזמן מסרים חריפים לאמריקאים על כך שטורקיה פועלת לשקם את צבא סוריה, ושארדואן מסית נגד ישראל כל הזמן. טורקיה מצידה הוציאה צווי מעצר נגד נתניהו ועוד שורה של אישים ישראלים. הטרימינולוגיה של התקשורת הטורקית משווה את נתניהו וממשלתו להיטלר ולנאצים.
במקביל ישראל מחזקת את הברית הצבאית שלה עם יוון וקפריסין – מה שמרתיח את הטורקים.
בארה"ב לא מתרגשים מההתבטאויות של ארדואן ובכירי ממשלו. האמריקאים רואים בכך אמירות שנועדו לקהל הכפרי בטורקיה. אבל בישראל לא קונים את זה, או כמו שנתניהו אמר לתום ברק בפגישתם בדצמבר 2025: "אחרי 7 באוקטובר למדנו שדיבור במערכה הראשונה הופך לאקדח במערכה השנייה".
עם זאת ההערכה בישראל היא שאין באמת סכנה לעימות צבאי קרוב בין ישראל לטורקיה. "האמריקאים לא יאפשרו את זה בשום אופן ובשום מחיר", אמר גורם ישראלי שמומחה ליחסי ישראל-טורקיה. "זה יהיה אסון לארה"ב ששתי בנות ברית שלה יילחמו זו בזו. אלה יותר פרובוקציות שמיועדות בשני הצדדים לצורכי פנים.
אף אחד בישראל לא רוצה מלחמה עם טורקיה. יש הידברות בין ישראל לטורקיה. יש ערוצים ישירים, אבל כנראה לא מספיק יעילים". גורם ישראלי אחר שמעורה ביחסי ישראל-טורקיה הוסיף: "זה לא יכול להתפתח למלחמה. ישראל הפציצה בסוריה כדי למנוע מלחמה עתידית. כלומר להעביר מסר, אומנם בשפה מזרח תיכונית, לטורקיה: אנא ממכם אל תגיעו לכאן – כי אנו לא רוצים חיכוך".
מכה כלכלית לאיראן
איראן, שנמצאת במשבר כלכלי חמור בעקבות המצור האמריקאי, ספגה מכה נוספת כשבאיחוד האמירויות הודיעו על ניתוק כל קשרי המסחר, החליפין והעסקאות הפיננסיות עימה. מדובר בצעד שעל פי פרשנים, עשויות להיות לו השלכות של ממש על הכלכלה האיראנית. לפני כמה ימים הבטיח הנשיא טראמפ להחמיר את המשבר הכלכלי של איראן עם סנקציות חדשות, בניסיון ללחוץ על טהרן להתפשר ולקבל את תנאיו לסיום המלחמה. הודעת איחוד האמירויות הגיעה שעות אחרי שיחת טלפון בין טראמפ לנשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד, אבל לפי שעה לא ברור אם ארה"ב אכן מעורבת במהלך.
