בלילה שבין 4 ל-5 בספטמבר 1972, השבוע לפני 54 שנה, פרצו שמונה מחבלים פלסטינים מארגון "ספטמבר השחור" למגורי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן. שניים מחברי המשלחת נרצחו תוך כדי השתלטות המחבלים על הבניין, תשעה נוספים הוחזקו כבני ערובה במשך כ-19 שעות ונרצחו במהלך ניסיון חילוץ כושל של משטרת בוואריה בשדה תעופה סמוך.
זה היה שיאו של גל טרור באותה שנה, שכלל גם את חטיפת מטוס סבנה והטבח בנמל התעופה בלוד, שבו נרצחו 24 בני אדם - והאירוע המתוקשר ביותר כיוון שהתרחש על הבמה הגדולה בעולם. רגע שפל בתולדות מדינת ישראל והעם היהודי כולו. זה קרה בתזמון מצמרר, שעות ספורות אחרי אירוע השיא של הספורט היהודי: הזכייה של השחיין האמריקאי מארק ספיץ בשבע מדליות זהב, שיא אולימפי שנשבר רק בבייג'ינג 2008 על ידי מייקל פלפס.
מארק אנדרו ספיץ נולד ב-10 בפברואר 1950 במודסטו, קליפורניה, למשפחה יהודית. כשהיה בן שש הוא החל להתחרות במועדון שחייה מקומי. אביו ארנולד דחף אותו במלוא המרץ והנחיל בו מנטליות תחרותית נוקשה ובלתי מתפשרת. האב נהג לומר לו: "שחייה היא לא הכל, הניצחון הוא הכל". כבר בגיל תשע התאמן ספיץ תחת הדרכתו של מאמן השחייה הנודע שרם צ'אבור, וכבר לפני גיל עשר החזיק ב-17 שיאים לאומיים לגילי נוער.
בגיל 15 ערך את הופעתו הבינלאומית הראשונה בישראל, במסגרת משחקי המכביה ה-7 (1965), שם זכה בארבע מדליות זהב ונבחר לספורטאי המצטיין. שנתיים לאחר מכן, במשחקי פאן אמריקן של 1967 בוויניפג, זכה בחמש מדליות זהב והציב את עצמו ככוכב עולה בזירה העולמית.
לקראת אולימפיאדת מקסיקו סיטי 1968, ספיץ בן ה-18 הצהיר כי הוא מתכוון לחזור הביתה עם שש מדליות זהב. אלא שהציפיות הגבוהות והיהירות פגשו את המציאות: ספיץ אמנם זכה בשתי מדליות זהב במשחי השליחים (100x4 ו-200x4 מטר חופשי), אך במשחים האישיים איכזב כשקטף מדליית כסף ב-100 פרפר וארד ב-100 חופשי, אך סיים במקום השמיני והאחרון בגמר ה-200 פרפר. עבור ספיץ, מקסיקו סיטי הייתה סטירת לחי מצלצלת אך גם קריאת השכמה. הוא הבין שכישרון טבעי בלבד אינו מספיק. הוא נרשם לאוניברסיטת אינדיאנה והחל להתאמן תחת הדרכתו של המאמן המיתולוגי ג'יימס "דוק" קאנסילמן, שעזר לו לשפר את הטכניקה.
למינכן הגיע ספיץ ככוכב ענק, אחרי שקבע במבחנים האמריקאים חמישה שיאי עולם, אבל יותר מזה - הוא התייצב ממוקד, בוגר ומוכן להשלים את מה שהתחיל ארבע שנים קודם לכן. מלבד יכולות השחייה המופלאות שלו, ספיץ משך תשומת לב תקשורתית עצומה גם בזכות מראהו הייחודי: שפם עבה ובולט. בענף שבו שחיינים מגלחים כל זיף ושערה מגופם כדי להפחית חיכוך במים, ספיץ התלוצץ בפני מאמנים יריבים כי השפם מסיט את המים מפיו ומסייע לו לשחות מהר יותר.
המפגן של ספיץ במינכן נפרש על פני שמונה ימים, מ-28 באוגוסט ועד 3 בספטמבר. הוא נרשם לשבעה מקצים והשיג 100 אחוזי הצלחה: ארבע מדליות זהב במשחים ל-100 ו-200 חופשי, 100 ו-200 פרפר, ועוד שלוש בשליחים, 100x4 חופשי, 200x4 חופשי ו-100x4 מעורב - כשבכל המשחים הוא קובע שיאים עולמיים.
אלוף מוקף באבטחה
כמה שעות אחרי שספיץ עלה על הפודיום כדי לקבל את מדליית הזהב השביעית שלו, טיפסו המחבלים מעל הגדר של הכפר האולימפי. הם הגיעו לבניין המשלחת הישראלית, שלפו את הנשק שהוסתר בתיקים, פתחו את דלת הכניסה בעזרת מפתחות גנובים ונכנסו אליו. מאמן ההיאבקות משה ויינברג ומרים המשקולות יוסף רומנו נרצחו במקום, ותשעת האחרים כמה שעות מאוחר יותר.
עבור ספיץ, מעבר לזעזוע האנושי, היה מדובר באיום ישיר ומוחשי. כספורטאי היהודי הבולט והמפורסם בעולם באותו רגע, עלה חשש כבד כי המחבלים ינסו לפגוע או לחטוף גם אותו. הוועד האולימפי האמריקאי והרשויות הגרמניות פתחו במבצע אבטחה, ספיץ הוקף במאבטחים חמושים והוכנס להסגר בחדרו. זה לא מנע מהמשלחת האמריקאית לערוך איתו מסיבת עיתונאים, אבל זה היה אירוע מתוח, צפוף ועצבני. 1,000 אנשי התקשורת שנדחסו לאולם קיוו לציטוטים של גיבור הרגע, אבל הוא סירב להתקרב למיקרופון מחשש להתקפת מחבלים, אמר כמה משפטים ובסיום הצהיר שוב על כוונתו לפרוש - לפני שעלה על מטוס תחת אבטחה הדוקה בדרך חזרה הביתה.
אלה שמות י"א חללי מינכן | דוד ברגר, יוסף גוטפרוינד, משה ויינברג, אליעזר חלפין, מארק סלבין, זאב פרידמן, יוסף רומנו, קהת שור, אנדריי שפיצר, עמיצור שפירא ויעקב שפרינגר. יהי זכרם ברוך.
לאחר מינכן, בגיל 22 בלבד ועל פסגת העולם, ספיץ אכן פרש. הוא הרגיש כי הגיע לשיא שבלתי אפשרי לשפר אותו. לאחר הפרישה הפך ספיץ לדמות תרבותית ואייקון אופנה. הוא חתם על חוזי פרסום וחסויות במיליוני דולרים עם חברות ענק (כמו קודאק, זירוקס וסווטש), והיה מראשוני הספורטאים האולימפיים שתירגמו הצלחה לקריירה מסחרית משגשגת לפני עידן המקצוענות המלאה. בהמשך חייו עסק בנדל"ן, הרצה ברחבי העולם ושימש כפרשן.
בשנת 1992, כשהוא בן 41, ניסה ספיץ לבצע קאמבק מפתיע ולהעפיל למשחקי ברצלונה במשחה ל-100 מטר פרפר - אבל הוא לא הצליח לקבוע את הקריטריון של נבחרת ארה"ב. ספיץ נכנס להיכל התהילה הבינלאומי של השחייה, להיכל התהילה האולימפי של ארה"ב ולהיכל התהילה של הספורטאים היהודים.
