הפנתאון ברומא שנבנה לפני כאלפיים שנה, שימש השראה למבנים רבים בעולם. בצרפת למשל, הפנתאון הפך לאתר קבורה מפורסם שבו כמה מגיבורי האומה הצרפתית מצאו את מנוחתם הנצחית. כעת, גם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מבקש להקים מיזם דומה באוקראינה - אך האישים שאותם הוא בחר להציב בפנתאון העתידי מעוררים ביקורת קשה.
הרעיון להקים פנתאון לאומי באוקראינה לגיבורי האומה מגיע על רקע המלחמה והמאבק על הלאומיות האוקראינית. קייב החליטה להקדיש מקום מיוחד לקבורת מי שנדמים בעיניה כגיבורי האומה לאורך השנים. ב-1 ביולי אישר הפרלמנט את החוק להקמת הפנתאון, וקייב החלה להשיב למדינה את שרידיהם של מנהיגים היסטוריים.
אלא שמחלוקת גדולה התעוררה סביב זהותם של מי שצפויים להיקבר בפנתאון העתידי, לבקשת זלנסקי. חלק מהביקורת מגיעה מצד פולין, שכן רבים ממי שצפויים להיקבר בפנתאון היו לוחמים שפעלו ב"צבא ההתקוממות האוקראיני" - ארגון לאומני שפעל במלחמת העולם השנייה נגד ברית-המועצות, וטבח בפולנים רבים. הצעד עורר מיד משבר גדול מול ממשלת פולין.
כמו כן, ביקורת גדולה מגיעה גם בשל ההחלטה של זלנסקי להעניק את הכבוד לדמויות אנטישמיות בולטות, שהיו אחראיות למעשי טבח קשים ביהודים. אנדריי מלניק, מנהיג צבא ההתקוממות האוקראיני, הובא כבר במאי לקבורה זמנית בקייב עד שייבנה הפנתאון. חוקר שואה אוקראיני בכיר שביקש שלא להזדהות, מספר כי מלניק היה "שותף להשמדת יהודי אוקראינה בשואה. הוא שיתף פעולה עם הנאצים באופן פעיל. צבא ההתקוממות האוקראיני השתתף בכל השלבים בשואה - מפוגרומים ועד להקמת הגטאות".
מלניק
(ויקיפדיה)
לצידו, הובאו לאוקראינה גם שרידיו של יבהן קונובלץ, שנקבר ברוטרדם בהולנד. לדברי ההיסטוריון, "קונובלץ היה פשיסט ולאומן אוקראיני. הוא היה קולונל בצבא של סימון פטליורה האנטישמי, שאחראי לרצח 100 אלף יהודים לפחות בין 1918 ל-1921. הוא גם הקים ארגון שטבח ביהודים בשואה". גם פטליורה עצמו צפוי להיקבר בפנתאון.
קבורתו מחדש של מלניק עוררה תגובה חריפה בישראל. משרד החוץ הישראלי הביע צער על קיום הטקס הממלכתי, והדגיש כי אין להתעלם מהזיכרון של קורבנות הנאצים ומשתפי הפעולה עימם. ב"יד ושם" הוסיפו כי "הענקת כבוד למנהיג של תנועה ששיתפה פעולה עם גרמניה הנאצית פוגעת בזיכרון השואה".
