בסוף כמעט כל סרטון של כאן 11 מופיעה התגובה הקבועה: "למה אנחנו צריכים לממן את זה?". בדרך כלל היא מגיעה מאנשים שרוצים לסגור את השידור הציבורי בכל מחיר, בלי קשר למה ששודר. בסוף השבוע התאגיד החליט, משום מה, לספק להם תחמושת כשקידם את העונה החדשה של "ארבע חתונות" באמצעות הכלה דולב, שמכריזה כי היא "לא יכולה לשמוע את השפה הרוסית", ומוסיפה שגם אמהרית היא לא יכולה לשמוע.
מופע כזה של גזענות, מודע לעצמו או לא, לא יכול לשמש פרומו לתוכנית בשידור הציבורי. נכון, "ארבע חתונות" היא תוכנית בידור ולא מהדורת חדשות, היא אמורה להיות צבעונית, רועשת ולעתים גם מעצבנת. אבל דווקא מהתאגיד קיימת ציפייה לכוון מעט גבוה יותר. מה שאולי היה עובר איכשהו ב"זוג מנצח" בערוץ 13, אסור שיעבור בכאן 11 רק בשם המרדף אחר לייקים, צפיות ושיח ברשת.
גיבורת העונה, בטעות. הכלה דולב
ולא, אי אפשר להתגונן באמצעות הטענה שדולב אמרה את הדברים ולכן האחריות היא שלה. לא מדובר בשידור חי. מישהו צילם, מישהו ערך, מישהו בחר להכניס את המשפטים לפרומו ומישהו נוסף אישר לפרסם אותו. היה אפשר להשאיר אותם על רצפת חדר העריכה, ואיש לא היה יודע שהם נאמרו. במקום זאת, התאגיד בחר להפוך אותם לחלון הראווה של העונה. בשביל מה זה טוב?
אולי זה באמת שיקוף של תהליך שעובר על החברה הישראלית, ששחררה את החבל וחזרה פתאום לניינטיז. שנים למדנו שיש דברים שפשוט לא אומרים בטלוויזיה, לפחות לא בלי הקשר, ביקורת או התנגדות. נכון, גם ב"בואו לאכול איתי" נרשמו לאורך השנים רגעים קשים של גזענות והומופוביה, אבל שם הם הופיעו בתוך עולם שבו כולם יורדים על כולם, והקריינות נועדה לחשוף את האבסורד. כאן זה הרגיש אחרת. גם הקריינות האירונית של עלמה זק לא הצליחה לרכך את המסר או להפוך אותו לבדיחה.
אפשר להבין את כל מי שנפגע, אבל מי שמשלמת כרגע את המחיר הכבד ביותר היא דווקא דולב. היא נזרקה למרכזה של סערת רשת עוד לפני שהעונה התחילה, והפכה תוך כמה שניות לדמות שטחית.
באשר לעונה החדשה, הפורמט לא מחדש כמעט כלום: הכלות מדרגות אחת את השנייה, כל החתונות נראות אותו דבר וגם נשמעות אותו דבר. אותם ויכוחים על מוזיקה מזרחית, אותו ניגון ישן על חתונות ביום שישי בצהריים, אותן דעות על המנות הראשונות והעיקריות, ואיך אפשר בלי הלהיט הגדול: האורחים הקמצנים וכמה ראוי לשים במעטפה. כל כלה חושבת שיש לה את הדעה הכי מקורית ושהחתונה שלה היא הכי מיוחדת בעולם. כמה מפתיע. האובססיה לחתונות לא תיגמר לעולם.
בקטנה
"חשש בעוטף עזה – חוזרים ל-7 באוקטובר" הייתה הכותרת במהדורה המרכזית של ערוץ 14. רגע, זה לא הכל. מיד אחר כך נודע גם כי אזרח סורי מבטיח שה-7 באוקטובר הבא יגיע דווקא מהמדינה שלו. בכל אופן, מרגיש שסוף אוגוסט מביא איתו שחיקה בדימויים ובהפחדות.
