"אני חולה על ישראל ומתעב תקשורת ישראלית", כתב הפובליציסט יותם זמרי בטור הבכורה שלו ב'עולם קטן', שפעם הוגדר כ"עלון שבת" ועתה הפך ל"עיתון". איך מי שמוגדר בערך הוויקיפדיה שלו כ"איש תקשורת" יכול לומר שהוא מתעב את ה"תקשורת"? "אני לא עיתונאי", כתב זמרי, "לפעמים קוראים לי עיתונאי. קודם אני אומר שלא יפה לקלל, ואחר כך עונה: אני לא עיתונאי, אני משחרר עבדים". משחרר ממה? מ"כבלי התודעה של התקשורת הישראלית", הוא הסביר שם.
הטור מזקק משהו מהרוח הנושבת מ'הפטריוטים' בערוץ 14, שבה זמרי מופיע בקביעות לצד רצועות אחרות בערוץ (הוא אף קיבל תוכנית משלו לאחרונה). אין זה מקרי שהצטרף ל'עולם קטן': יצחק מירילשוילי, הבעלים של ערוץ 14, הוא גם הבעלים של 'עולם קטן'. הניסיון להרחיב את השפעת עלון השבת הפופולרי, המזוהה עם החוגים השמרניים של הציונות הדתית, בא לאחר כישלון המגזין המודפס של ערוץ 14. מציאות משונה, ללא ספק: "עלון" שמתכוון להפוך ל"עיתון" מנחית, כמהלך הדגל, קופירייטר ופובליציסט שמעיד על עצמו לא רק שאינו "עיתונאי" אלא שהוא מתעב את ה"תקשורת" ורואה ב"עיתונאי" קללה, לא פחות. רק הומור? סביר להניח שעקיצה הומוריסטית כזו לא הייתה עוברת בשקט אילו הייתה נאמרת על כל בעל מקצוע אחר.
זה לא חדש שיש בערוץ 14 לא מעט בכירים שאפילו לא מתיימרים לייצר עיתונות. גם יעקב ברדוגו, למשל, הבהיר במספר הזדמנויות שהוא לא "עיתונאי". אבל לקראת בחירות 2026, שאליהן ערוץ 14 מגיע כשהוא חזק בהרבה ממה שהיה בבחירות 2022, יש תחושה של עליית מדרגה: עכשיו עיתונות היא כבר ממש מילה גסה. במקביל ניכרת התיישרות עם מסרי הקמפיין של הליכוד, למשל בהקשר של עופר וינטר.
יש בארץ עיתונאים ימנים – כמו כותב שורות אלה – אבל כאן מדובר בתופעה אחרת, שהיא גם הבעיה המרכזית של חלק מאנשי ערוץ 14 (ובכוונה אינני מכליל): נאמנותם למחנה ולהשקפה הנתפסת בעיניהם כנכונה גוברת על נאמנותם למקצוע, וכל שיקול מקצועי או אתי נדחק הצידה לעומתה. מרוב ייאוש ותסכול מה"תקשורת", הם פשוט זנחו את אבני היסוד של העיתונות. כאילו אתיקה מקצועית היא מושג של שמאלנים.
גם בצד השני יש מי שחוטאים לעיתים בתעמולה שקופה, אבל לפחות אצלם התעמולה אינה חזות הכל. ניכר שכמה מכוכבי ערוץ 14 פשוט מתעבים עיתונות. המצב הזה לא בריא לצופים מימין, שראויים ליותר מזה, ולא בריא לכלל אזרחי ישראל, שזקוקים למתווכי מציאות מקצועיים שיודעים להקשיב או לשאול שאלות, ולא רק לנאום או להביע דעות נחרצות.
