בתיאטרון חיפה, שיצא לדרך חדשה בהנהלתו של המנכ"ל והמנהל האמנותי משה קפטן, עלתה באחרונה ההצגה "המאסטר", המוגדרת כעיבוד מטלטל של המחזאית הבריטית, ליילה ראיסק, למחזה של איבסן, מגדולי המחזאים. נכון יותר לומר, כפי שכבר ציינו לא מעט, שהמחזה נכתב בהשראת "אלוף הבונים", מהמחזות המאוחרים של איבסן, ובטח לא כעיבוד.
יש במקור גם אלמנטים ביוגרפיים מחייו של המחזאי, בעיקר בדמות הראשית, האלווארד סולנס האנוכי והכוחני, שאיבסן הודה שהוא בהחלט דומה לו. המרחק בין ההשראה למחזה גדול, מה שלא מפחית מהעניין בהצגה.
המחזה, בבימויה המוקפד, היפה והנכון של שיר גולדברג, מתרחש בערב אחד נוצץ בהמפטונס, שבו מו"לית מוערכת (נילי צרויה) מתכננת מסיבה לכבוד בעלה האדריכל (יפתח קליין) בזמן שהוא חושף יצירת מופת.
החגיגה מתנפצת לרסיסים כשלמקום מגיעה במפתיע תלמידתו לשעבר ואהובתו לשעבר של האדריכל (יובל שרף), מה שמוביל לעימות קשה. יש במחזה סצנות מעניינות מאוד, אבל גם כמה שאלות שלא באו על פתרונן עד לסיום ההצגה.
המשחק של קליין, צרויה שרף וגם שאר השחקנים – ביניהם גל אמיתי וסתיו זוהר דיין – מצוין והשילוב בינהם נהדר. בהצגה רגעים קומיים נהדרים, מוזיקה יפה שחיבר דניאל סולומון, ורגעים דרמטיים שמעלים שאלות על יחסי נישואין, בגידה, והחלטות שמתקבלות לאורך החיים, כשברקע מוטיב הזמן שחולף המדגיש את הבחירה ואת העובדה שאת הנעשה אין להשיב. התפאורה שעיצב אדם קלר מדויקת ומעבירה נכון את המעמד ואת היומרנות הנפוחה של בני הזוג המארח.
יש לעתים תחושה שאפשר היה לקצר מעט את המחזה, אבל תמיד מעניין להביט בדמויות שנאבקות, בקנאה וכוחנות וברומנים אסורים.
• המאסטר
תיאטרון חיפה
