ערב שהתחיל באווירה של פעם בחיים הסתיים בתחושת החמצה שתלווה את הפועל באר-שבע עוד זמן רב. האלופה הישראלית הייתה קרובה מאי פעם להצטרף לבמה הגדולה והיוקרתית ביותר של הכדורגל האירופי, אבל ברגע האמת חלום הצ'מפיונס חמק לה מבין הידיים.
הקבוצה של רן קוז'וך הייתה רחוקה כחצי דקה מהעפלה היסטורית לליגת האלופות, כשהתוצאה בבאקו הייתה 2:2 אחרי הניצחון 1:2 במשחק הראשון בבוקרשט, אבל סבאח כבשה שער ניצחון שכפה הארכה - ושם כבר נגמר לבאר-שבע הכוח והיא ספגה שני שערים ששלחו אותה הביתה מאוכזבת ואת סבאח לליגת האלופות עם ניצחון 2:5.
יכול היה להיות משחק חייו. גיא מזרחי לא מאמין
יכול היה להיות משחק חייו. גיא מזרחי לא מאמין
יכול היה להיות משחק חייו. גיא מזרחי לא מאמין
ההתחלה הייתה מאוד מבטיחה, כאשר כבר בדקה העשירית איגור זלאטנוביץ' ניצל טעות קשה של שוער סבאח סטס פוקאטילוב הקזחי כדי להעלות את באר-שבע ליתרון. כריסטיאן נוואצ'וקוו החזיר את המארחת לחיים (38), ואם זה לא מספיק רן קוז'וך איבד את כובש השער שלו שנפצע במפשעה, ולמחצית השנייה המאמן עלה גם בלי העוגן שלו בהגנה, מיגל ויטור, שספג מכה חזקה בחזהו. זה לא מנע מגיא מזרחי לקרב את קבוצתו לעבר המטרה עם 1:2 בדקה ה-61, לאחר עוד טעות של פוקאטילוב, ולרוץ לחגוג עם ההורים ביציע. כן כן, אותו מגן ימני שקוז'וך הביא איתו ממכבי נתניה לאחר שהיא לא מצאה לו מקום.
אלא שהאזרים לא ויתרו, הם רצו לעשות היסטוריה משלהם. אומראלי רחמונאלייב (74) השווה, וממש בשניות האחרונות התרחש הסיוט: אחרי סדרת הצלות של אופיר מרציאנו, הוא נכנע ממש בשניות האחרונות לטלור מוטאלימוב שבעט נפלא מהאוויר אחרי הרמת קרן של טימוטאוש פוכאץ'.
הקהל האדום שהגיע לבאקו
הקהל האדום שהגיע לבאקו
הקהל האדום שהגיע לבאקו
להארכה באר-שבע התייצבה כבר בלי אנרגיות ועם תחושת החמצה, מה גם שרוב שחקני המפתח שלה כבר היו בחוץ. בדקה ה-100 ג'יבריל דיופ ספג כרטיס צהוב שני ואדום, וסבאח הענישה מהכדור החופשי עם נגיחה של אורפה מבינה. ג'וי-לאנס מיקלס סגר עניין בדקה ה-115, ובהמשך גם אליאל פרץ ראה כרטיס צהוב שני ואדום כדי להשלים התפרקות מוחלטת ברגעי ההכרעה.

זיכרונות ממאריבור

האכזבה עצומה, בעיקר מפני שהמטרה כבר נראתה מוחשית כל כך. באר-שבע עברה קמפיין אירופי מצוין, צלחה משוכות קשות והגיעה למשחק המכריע כשהיא מחזיקה ביתרון קטן אך יקר. במשך שבוע שלם אפשר היה להרגיש בדרום שהפעם זה באמת קורה, אלא שבסופו של ערב מתסכל בבאקו נותרו האדומים עם תחושת פספוס ועם המחשבות על מה יכול היה להיות.
הבאר-שבעים ייאלצו להתנחם בהעפלה לשלב הליגה של הליגה האירופית. נכון שזה לא הדבר האמיתי, אבל זו בהחלט אכסניה מכובדת מאוד, שהמועדון ואוהדיו יכולים להתגאות בה. באר-שבע הבטיחה לעצמה חורף אירופי, מפגשים עם יריבות איכותיות, הכנסה כספית נאה וגם הזדמנות להמשיך לצבור הישגים ונקודות דירוג בזירה היבשתית. נחמה היא כנראה לא המילה שאוהדיה ירצו לשמוע מיד אחרי הדחה כואבת כל כך, אך אחרי שהאבק ישקע גם הם יבינו שהעונה האירופית רק התחילה.
לפני תשע שנים ניצבה באר-שבע בסיטואציה כמעט זהה. גם אז, מול מאריבור, היא יצאה לגומלין בסלובניה עם יתרון 1:2 ביד, אבל הקבוצה של ברק בכר נכנעה 1:0 והודחה בשל שיטת שערי החוץ, שהייתה נהוגה באותם ימים. ההחמצה ההיא נצרבה עמוק במועדון, ואתמול קיוו בבאר-שבע לסגור סוף-סוף את המעגל. במקום זאת, נפתח מחדש הפצע הישן. אם זה ינחם במשהו את האוהדים האדומים, בסיומה של אותה עונה זכתה קבוצתם באליפות.
כ-1,000 אוהדים אדומים, מלאי אמונה ותקווה, עשו את הדרך הארוכה לבאקו כדי ללוות את הקבוצה ברגע שהיה עשוי להפוך לאחד הגדולים בתולדות המועדון. מולם התייצבו יותר מ-30 אלף אזרים, שרבים מהם אינם מזוהים בהכרח כאוהדי סבאח, אלא חובבי כדורגל מקומיים שבאו לדחוף את נציגת ארצם ולוודא שאזרבייג'ן תשלח קבוצה לליגת האלופות עונה שנייה ברציפות, אחרי שקרבאך ייצגה אותה בעונה שעברה. האווירה ביציעים המחישה היטב את גודל המעמד - וגם הפכה את המשימה של באר-שבע למורכבת הרבה יותר.
להדחה יש כמובן גם משמעות כלכלית כבדה, אך המיליונים שתקבל בכל זאת אמורים לסייע לה להשלים את בניית הסגל ולהתחזק בשני זרים נוספים.

בלי כוכבים גדולים

באר-שבע הנוכחית אינה בנויה על אוסף של כוכבים. אפילו השחקן היחיד בסגל שהתאים להגדרה הזאת, קינגס קאנגווה, עזב כבר לאחר הסיבוב הראשון לטובת פנאתינייקוס. גם הישראלי הבכיר שלה, דן ביטון, מושבת תקופה ארוכה בשל בעיה בשריר הלב. שתי מכות כאלה היו יכולות לפרק לא מעט קבוצות, אבל אצל האלופה האחריות התחלקה בין מספיק שחקנים כדי שהחסרונות לא יהפכו לתירוץ.
ויש לה, כמובן, גם שחקנים מצוינים. הקפטן ויטור ממשיך להתעלם מהגיל (כולל אתמול, עד שנאלץ לרדת מהמגרש); לוקאס ונטורה הראה שהיכולת שלו מתורגמת היטב גם לקצב ולפיזיות של אירופה; זלאטנוביץ' לא מפסיק לכבוש הקיץ; ופרץ ממשיך בפריצה המאוחרת שהפכה אותו לאחד השחקנים הטובים בישראל.
ומעל כולם ניצב קוז'וך. פחות מארבע שנים לאחר שקיבל לראשונה קבוצה כמאמן ראשי, אחרי שזכה בגביע הטוטו עם מכבי נתניה, גביעי מדינה עם מכבי פ"ת ובאר-שבע, ואליפות עם הקבוצה הדרומית - הוא היה קרוב-קרוב להשיג כרטיס לליגת האלופות. עכשיו התפקיד שלו הוא להרים את השחקנים המאוכזבים שלו ולהכין למאבקים בליגה המקומית ובליגה האירופית.
הפועל באר-שבע: מרציאנו, מזרחי (בלטקסה 78), ויטור (דיופ 46, הורחק 100), רוטמן (דודזאדה 101), אמאדור, ונטורה, יהושע (לוי 73), פרץ (הורחק 117), איסט (מלדה 78), אחמד, זלאטנוביץ' (אבו-רומי 35).