סיקור התנהלותו של צה"ל, באירוע שבו ח"כ צבי סוכות ניפץ אנדרטה לזכר מחבלים בכפר מאדמא, מדגים הבדל משמעותי בין התקשורת הביקורתית לתקשורת הפרו-שלטונית. מהפער הזה אפשר ללמוד מדוע הצבא לא מסוגל להתמודד עם הכוחות היהודיים שמנסים להבעיר את הגדה המערבית, ככל שבכלל יש רצון להיאבק ב"גפרור שיכול להצית הכל", כפי שהגדיר זאת אלוף פיקוד מרכז.
פטיש מול צמר גפן. מתוך חדשות 12
בערוצים שמרבים לבקר את הממשלה תקפו את סוכות, תוך צידוד מלא בטון הנעלב בהודעת דובר צה"ל. ירון אברהם סיפר ב"חמש עם" (חדשות 12) שהאירוע נמשך חצי שעה (!) לפני שנעצר, מה שלא הפריע לרפי רשף וניצן שפירא להתייחס לחיילים במקום כאל "חסרי אונים". הם אכן החוליה החלשה ביותר בשרשרת, אבל לא המגיש ולא הכתב תהו, למשל, אם בצה"ל שכחו מי הקליינט, למה לקח חצי שעה לעצור, מה בדיוק חשבו שמתוכנן באותו "סיור" ומדוע, כפי שטען ח"כ גלעד קריב, נמצא כוח אדם לטובת מטרה זו נמצא אך לא לביקור שהוא ביקש לערוך בכפר קוסרה.
גם כשכבר נשמעה ביקורת על התנהלות צה"ל, למשל ב"שש עם", היא הייתה עדינה, כמעט אימהית. ניר דבורי, למשל, סיפר כי לרוב הצבא מצליח להתמודד עם הדרישה לקיים "סיורי אנדרטאות" (ממש אטרקציה), אבל "הרמטכ"ל יצטרך לבדוק למה הפעם ומי אישר". כמו שהסיקור של הפרשה נראה, ספק אם הרמטכ"ל בלחץ לקיים בדיקה כלשהי. אריק ברבינג, לשעבר בכיר בשב"כ, העיר שבמקרים בהם מעורבים "מתנחלים" ו"אישי ציבור... הכוח הצבאי מתקשה לדעת איך להתנהג" וקיים "קושי או אי-בהירות במתן הפקודות". ובכן, כיוון שלא מדובר בתופעה שהחלה אתמול, יש מילים קצת פחות מכובסות שניתן להשתמש בהן על מנת לתאר את אוזלת היד של צה"ל.
כדי לשמוע אותן צריך ללכת לערוץ 14, המקום שבו הצבא יכול לבחור בין שתי אופציות: להתכופף או לחטוף. "פטיש בראש לטרור וההסתה", הייתה הכותרת ב"אולפן הפתוח", שם תואר סוכות כגיבור. "קריאת ההשכמה של סוכות לצה"ל" נכתב על המסך אחר הצהריים לפני שהמגיש, שמעון ריקלין, חיבר בנבזיות בין "טרור ערבי" ל"טרור שהם (השמאל) עשו פה, בתוך מדינת ישראל בימי קפלן העליזים" והשתיק את כל מי שניסה לבוא בטענות לדבר הזה שנקרא ממשלה.
צד אחד עוטף את צה"ל בצמר גפן כשזה נוגע לריבונות ושלטון החוק. הצד השני מסתער עליו עם פטיש בכל פעם שהוא סוטה מהשורה. מעניין איך זה ייגמר.
בקטנה
הצטרפותם של יוסף חדאד ונטעלי שם טוב למפלגתו של עופר וינטר מנציחה את מעמדה של הטלוויזיה (חדשות, פאנלים וכו'), כמקפצה נוחה לפוליטיקה גם בעידן הטיקטוק. אגב, כנראה שאת הראיון הראשון שלה כפוליטיקאית – לפחות באופן רשמי – שם טוב לא תעניק לחדשות 13. קראו לזה תחושת בטן.
